להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלבמצב של הסדר מדיני,‏ סביר שיוקמו מנגנוני-תיאום ושיתוף-פעולה מטרופוליטאניים ביןחלקיה היהודיים לחלקיה הפלסטיניים של המטרופולין.‏ הקדר מדיני ישנה באופן מהותיאת המציאות הכלכלית בירושלים — ובפרט את זו הפלסטינית.‏ הסדר כזה עשוי לפתוחהזדמנויות חדשות משמעותיות גם בירושלים הישראלית,‏ אך מימושן מותנה במאפיינימערכת הממשל וביכולתה לנצל הזדמנויות חדשות לבלימת מגמות-שחיקה במעמדה שלהעיר בחברה ובכלכלה הישראלית.‏ ללא התארגנות ממשלית מתאימה,‏ ספק אם ירושליםתזכה ליהנות מפירות השלום אם יימשכו המגמות הקיימות,‏ למעט בתחומים מוגבליםכמו תיירות ונדל״ן.‏בנסיבות אלו עשוי פתרון מועדף לשלב חלופות של ״ביזור-הצידה״,‏ שייתנו מענהלצורך בניהול אפקטיבי וביישום אפקטיבי של מדיניות-פיתוח,‏ עם כמה היבטיםמהחלופות האחרות.‏ ״ביזור-הצידה״ מסוג זה,‏ יכלול רשויות אוטונומיות-למחצה לביצועפונקציות מסוימות בתחומי פיתוח,‏ תשתיות,‏ תרבות וכדו׳ - ״גופים מוטי-משימה״שבמועצת המנהלים שלהם קיים איזון-כוחות המקטין לחצים פוליטיים,‏ מצמצםבמידת-מה את דומיננטיות הרוב העירוני,‏ אך מאפשר בקרה.‏ גופים כאלה יכולים גםלשמש מסגרות-מדף שאפשר להאציל להן סמכויות נוספות במקרה של מצב משבריבעיריית-ירושלים.‏ בין הרשויות האלו אפשר למנות:‏חברות עירוניות מיוחדות,‏ בהן מחויבותם הראשונה של חברי מועצת המנהליםנתונה לחברה,‏ ולא לרשות המקומית ששלחה אותם;‏עמותות כגון תכנית-אב לתחבורה בירושלים ‏(העמותה לתכנון,‏ פיתוח ושימוראורבאני — ירושלים),‏ שיכולה להתפתח לרשות מטרופוליטאנית לתחבורה.‏ כיוםיו״ר העמותה הוא גם ראש העירייה,‏ אבל ״בעל המאה״ הוא משרד התחבורה,‏ ובעלהדעה הוא הרפרנט של אגף התקציבים;‏(BID) Business Improvement District - תאגיד משותף למגזר העסקי ולעירייה‏(או לרשות לפיתוח ירושלים)‏ לניהול אזורי-עסקים מוגדרים בעיר,‏ ובראש וראשונהמרכז העיר!‏רשות,מחוזקת לפיתוח ירושלים ‏(כיום הרשות אינה כפופה לעירייה,‏ אך מחויבתלעבוד בשיתוף-פעולה מלא עמה);‏רשויות לטיפול בפעילויות שהן בעיקרן שוטפות,‏ אך יש להן השפעה קריטית עלאיכות החיים בעיר,‏ כמו תרבות ואפילו חינוך.‏ צעדים כאלה הם מורכבים ונדרשתבחינה מדוקדקת של צורת הפעלתן של רשויות מסוג זה ‏(צעד הדורש חקיקה),‏ כך•••••345