להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלירושלים הפלסטינית כמרכז שלטוניירושלים הפלסטינית תהפוך למרכז בתחומים רבים,‏ אך השינוי העיקרי לראייתנו,‏הוא הפיכתה למרכז שלטוני של המדינה הפלסטינית וכינונו של מגזר ציבורי שרביםמעובדיו ישבו בירושלים.‏ המגמות שאפיינו את רמאללה בתקופה שלאחר ייסוד הרשותהפלסטינית ותחילת הקמתו של מגזר ציבורי בעיר,‏ יכולות לתמוך בהערכתנו בדבר כוחהמשיכה שיש להפיכתה של עיר למרכז שלטוני-לאומי.‏ לפי נתוני הלמס״פ ‏(ראה לוח9), בשנים 1997 עד 2005 גדל מספר התושבים בירושלים הפלסטינית פחות מן הצפוילפי הריבוי הטבעי.‏ ברמאללה,‏ לעומת זאת,‏ גדל מספר התושבים בתקופה זו למעלה מןהצפוי לפי הריבוי הטבעי.‏ מכאן,‏ שירושלים חוותה הגירה פנימית שלילית ‏(של כ-‏‎27,000‎תושבים),‏ בעוד שרמאללה חוותה הגירה פנימית חיובית ‏(של כ-‏‎11,000‎ תושבים).‏לוח 10: מחוז-ירושלים ומחוז-רמאללה - הגירה פנימית,‏ 2005-1997‏(נפשות)‏ירושליםרמאללהאוכלוסייה בשנת 202,800 320,800 1997* אומדן אוכלוסייה לשנת 2005 ללא הגירה פנימית 269,100 425,700280,500 398,300 אוכלוסייה בפועל בשנת 200511,400 - 27,400הגירה פנימית * התפתחות האוכלוסייה של שנת 1997 על-פי שיעור הריבוי הטבעי הממוצע בגדה המערבית.‏מקור:‏ למס״פ:‏ (2005) Palestine Statistical Abstract ofבמקביל לניצני ההתפתחות של המגזר הציבורי ברמאללה,‏ ניכרה בה גם עלייה בבנייהע״י יזמים פרטיים.‏ עלייה זו בבנייה,‏ תומכת בכך שהתפתחות המגזר הציבורי גוררתאחריה התפתחות בתחומים אחרים,‏ ובפרט בבינוי.‏בנספח 4 דלעיל,‏ צפינו שגודלו של המגזר הציבורי בירושלים ינוע בין 34,000 ל-‏‎58,000‎מועסקים ‏(הערכה נמוכה וגבוהה,‏ בהתאמה).‏ חלקם יעבדו בירושלים,‏ וחלקם של אלהיתגוררו בה עם בני-משפחותיהם.‏ אנו מעריכים אפוא,‏ כי הפיכת העיר למרכז שלטוניתביא אליה בין 11,000 ל-‏‎34,000‎ מהגרים (14,000 ל-‏‎44,000‎ במחוז).‏423