להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלמרחב זה משמש היום בחלקו מוקד לעסקים ‏(משרדים),‏ מסחר והסערה,‏ וניכרת בובשנים האחרונות התחדשות כלשהי,‏ אף כי לא מספקת;‏3. אזור המוזיאונים,‏ ובו מוזיאון-ישראל הוא ״עוגן מרכזי״.‏שני מוקדי-תיירות משניים אך חשובים הם:‏ יד ושם וגן החיות התנ״כי.‏ יד ושם הוא אחדהיעדים המרכזיים של תיירות החוץ ואילו גן החיות הוא מוקד-משיכה חזק למקומייםולתיירי-פנים,‏ בעיקר בסופי-שבוע.‏ בעבודת הדוקטוראט שלו נתן שובל (2000) תוקףאמפירי ל״תחושת הבטן״ לפיה קיים פיצול בין מרחבי התיירות של קבוצות-תייריםשונות,‏ המתחלקות לפי דת,‏ לאום ורמת-אדיקות.‏המצב הקיים בתעשיית התיירות בירושליםגם בשנת השיא - שנת — 2000 לא מיצתה ירושלים את מלוא הפוטנציאל התיירותישלה.‏ באותה שנה נרשמו 2.5 מיליון כניסות-תיירים לישראל והיה בכך שיא למגמההחיובית שהתפתחה בשנות ה-‏‎90‎ בעקבות הסכמי-אוסלו.‏ העובדה העולה מסקריםשונים,‏ לפיה בסביבות 90% מתיירי החוץ מבקרים בירושלים,‏ מרמזת כי מצד אחדמשבר התיירות של ישראל הוא בעיה קשה לירושלים,‏ אך מצד שני פיתוח התיירותבירושלים הוא אחד המפתחות לפיתוח התיירות בישראל כולה,‏ וזאת לאור המגמותהעכשוויות בתיירות העולמית,‏ הנוטה,‏ כאמור,‏ לזרום לעבר ערים ולמרכזי-תרבות,‏ ופחותלחופים ואתרי-קיט ‏(כגון אילת).‏ירושלים התברכה באתרים רבים,‏ ואלה מרוכזים ברובם באזור מצומצם-יחסית.‏כמו-כן,‏ כפי שנראה להלן,‏ היא אינה חסרה מקומות-לינה.‏ אך מעבר לבעיה המדינית-‏ביטחונית,‏ אשר עבודה זו אינה עוסקת כמובן בפתרונה,‏ קיימות מספר בעיות קריטיותהמכבידות אף הן על המצב.‏ בראש וראשונה דומה כי אין התייחסות מערכתית כוללתלפיתוח התיירות ולנושא השיווק,‏ וזאת במקביל לתחושה כי נושא התיירות בירושלים״נופל בין הכיסאות״ — גופים שונים העוסקים בפיתוח ובשיווק התיירות בירושלים.‏ כךלמשל,‏ אין מקור אחיד,‏ עדכני ומהימן,‏ המספק מידע לתיירים,‏ למוסדות,‏ ליוזמי אירועיםולמארגני כינוסים.‏סקירת תכניות קיימותשני מסמכי התכנון העיקריים של עיריית-ירושלים אשר התפרסמו בשנים האחרונות —תכנית האב האסטרטגית ‏(עיריית-ירושלים,‏ 2003) ותכנית המתאר המקומית ‏(עיריית-‏173