להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהחרדי,‏ שצפוי לעלות מכ-‏‎35%‎ ב-‏‎2005‎ לכ-‏‎44%‎ ב-‏‎2020‎‏.‏ לכך יש השפעה על תפרוסתהאוכלוסייה על-פני שכונות העיר,‏ תוך השתנות מתמדת,‏ בעיקר בתחום הפיכתשכונות חילוניות לדתיות או חרדיות.‏במשך שנים רבות היתה תשובה תכנונית מקובלת לבעיה זו:‏ התפשטות העיר לכלעבר על-ידי בניית שכונות-לוויין סביבה.‏ בשנים האחרונות,‏ בהמשך למגמה זו,‏קידמה עיריית-ירושלים את תכנית מערב-ירושלים ‏(״תכנית ספדי״)‏ אשר הציעהלהרחיב את העיר מערבה בכ-‏‎26,000‎ דונם של אזורים רגישים מבחינה נופית,‏ לצורךהקמת אזורים עירוניים חדשים שיכללו יחד כ-‏‎22,000‎ יחידות-דיור נוספות.‏ יוזמהמשמעותית זו נתקלה בהתנגדות ציבורית רחבה,‏ ונדחתה ע״י המועצה הארציתלתכנון ובנייה.‏בפרק הכלכלה בתכנית המתאר העירונית נכתב:‏ ״...בירושלים שלש קבוצות זהותשרוב חבריהן גרים בשכונות הומוגניות.‏ ׳קבוצת היהודים הלא-חרדים׳ מתנהגתכרוב,‏ שואפת להחלת נורמות אוניברסאליות על כולם,‏ אבל היא למעשה קבוצת-‏מיעוט הנמצאת בנסיגה....‏ מלבד קבוצת היהודים הלא-חרדים,‏ כל אחת מקבוצותהאוכלוסייה מתנהגת כקהילה...‏ המצב הזה,‏ שבו שלוש הקהילות גרות לחודומשתמשות במערכת אורבאנית אחת,‏ יעיל יותר מאשר מצב שבו כל קהילה תקיםלעצמה מערכת עירונית נפרדת״ ‏(תכנית-מתאר ירושלים 2000, דו״ח מס׳ 4, פרקכלכלה).‏התפרסות שכונות העיר לכל רוחות השמים,‏ יחד עם פרבור המגורים והמסחר לשוליהעיר ומחוצה לה,‏ הביאו להידרדרות מרכז העיר.‏ לכך תרמו גם גורמים נוספים,‏ ובהםיציאת משרדי הממשלה,‏ בתי המשפט ומוסדות ההשכלה ממרכז העיר ההיסטורילפאתי העיר,‏ גודש התחבורה המאפיין את מרכז העיר,‏ ואיכות הסביבה המידרדרת.‏תקופות ארוכות של חוסר יציבות ביטחונית וחשש מפיגועי-טרור וממיתון כלכלי,‏הגבירו את מגמת הנטישה של תושבים,‏ סוחרים ומבקרים,‏ והביאו להידרדרותהמסחר ולשקיעת המרחב הציבורי.‏הצעד המשמעותי בהתמודדות עם הידרדרות מרכז העיר הוא מערכת הסעת ההמוניםהנסללת בימים אלה,‏ שבמרכזה הרכבת הקלה העתידה לשרת את המרכז,‏ לחזקוולקשור אותו עם אזורים אחרים של העיר.‏ קיימות גם תכניות אחרות שיפורטובהמשך.‏ כחלק מתהליכי התחדשות מרכז העיר,‏ הוקמה חברת ״עדן״ שהיא חברה-בתשל הרשות לפיתוח ירושלים ‏(הרל״י)‏ ועיריית-ירושלים,‏ העוסקת בקידום תהליכי-‏התחדשות במרכז העיר.‏••••257