ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
101<br />
אלדד וייל<br />
124<br />
123<br />
כמו "כי יש שקר טוב" <strong>ע</strong>לול היה להישמ<strong>ע</strong> כמו פליטת-פה של ר' צדוק,<br />
אך למ<strong>ע</strong>שה הוא חלק ממגמה מכוונתוהיא, שי<strong>ע</strong>קב דבק באמת <strong>ע</strong>ד כדי כך<br />
שהצליח אפילו להפוך את ה"<strong>ע</strong>למא דשקרא" ל<strong>ע</strong>ולם של אמת: "וזהו כל<br />
<strong>ע</strong>נין מדריגת האמת לי<strong>ע</strong>קב שדבק באמת לגמרי <strong>ע</strong>ד שנתהפך אצלו גם <strong>ע</strong>למא<br />
דשיקרא ל<strong>ע</strong>ולם האמת...".<br />
אליבא דר' צדוק, מידת האמת של י<strong>ע</strong>קב היא מקפצה, אפשרות זינוק,<br />
ל<strong>ע</strong>ומק, ל<strong>ע</strong>ולם האמת, ל<strong>ע</strong>יסוק בתכלית <strong>ע</strong>צמה, לדילוג מ<strong>ע</strong>בר לזמן. י<strong>ע</strong>קב<br />
אבינו דבק בכל רג<strong>ע</strong> בתכלית וייתכן ש"הסתבך" בשקרים כדי להראות<br />
שאלו שקרים ב<strong>ע</strong>ולם ש<strong>ע</strong>ל פני השטח הכול בו הבלים. תורף הדברים<br />
ה<strong>ע</strong>ולה מבין התבטאותו של ר' צדוק ב<strong>ע</strong>ניין האמת של י<strong>ע</strong>קב הוא כי שקריו<br />
של י<strong>ע</strong>קב אבינו ל<strong>ע</strong>ולם אינם מתרחשים סתם, הם תמיד למ<strong>ע</strong>ן רצון ה':<br />
125<br />
ובמקום שרצון השם יתברך שיתנהג ברמאות היה מרמה, וגם זה בתמימות דזהו<br />
<strong>ע</strong>יקר התמימות להיות נמשך רק אחר רצון השם יתברך כצאן אחר הרו<strong>ע</strong>ה.<br />
126<br />
י<strong>ע</strong>קב מביא את האמת לתוך המציאות <strong>ע</strong>ל ידי שהופך את הק<strong>ע</strong>רה <strong>ע</strong>ל פיה.<br />
הוא מ<strong>ע</strong>ר<strong>ע</strong>ר <strong>ע</strong>ל האקסיומות ה"ברורות" של ה<strong>ע</strong>ולם, משתמש בכלים<br />
הנמצאים בו, ומיד משליך את <strong>ע</strong>צם הלגיטימציה שלהם ומנ<strong>ע</strong>ר את<br />
ההבחנות המקובלות של מה נחשב לקיים ומהו חיים. מתבהר לנו, כי מ<strong>ע</strong>בר<br />
להסתכלות הנקודתית ניצב מולנו אדם ב<strong>ע</strong>ל מגמה, אדם <strong>ע</strong>ם מהות וכיוון.<br />
.10<br />
דובר צדק, <strong>ע</strong>מ' ר' צדוק בוחן מחדש את ההגדרה של מושג ה"רו<strong>ע</strong>":<br />
"'והאחוריים' הוא המ<strong>ע</strong>שה הסתמית ש<strong>ע</strong>ושה אדם כלאחר ידו. רק מאחר שאינו<br />
יוד<strong>ע</strong> ברי כלל הרי <strong>ע</strong>"כ היא גם כן טוב" (שם, <strong>ע</strong>מ' כלומר, יש אדם שלא ט<strong>ע</strong>ם<br />
כלל את ט<strong>ע</strong>ם הרו<strong>ע</strong>, ולכן, אם אותו אחד <strong>ע</strong>ושה בט<strong>ע</strong>ות מ<strong>ע</strong>שה שמתפרש אצלנו<br />
כ"ר<strong>ע</strong>" הרי שזהו "בבחינת אחוריים", ואפילו גם זה ייחשב כטוב כי אין לו כלל את<br />
תוד<strong>ע</strong>ת הר<strong>ע</strong>. י<strong>ע</strong>קב, שבא מתוד<strong>ע</strong>ה של אמת מוחלטת, כלל איננו מוד<strong>ע</strong> ל"שקריו":<br />
"רק מי שיוד<strong>ע</strong> בר<strong>ע</strong>, יש לו פתחון פה, לומר שגם זה כן כוונתו" (שם). רק מי<br />
שט<strong>ע</strong>ם את הר<strong>ע</strong> ובא ממקום שיש בו אלמנטים של רו<strong>ע</strong>, כ<strong>ע</strong>שו, מסוגל ל<strong>ע</strong>וות ולומר<br />
שאותו רו<strong>ע</strong> שהוא <strong>ע</strong>ושה היה טוב. לכן י<strong>ע</strong>קב לא רואה ברמאות שלו מול <strong>ע</strong>שו רו<strong>ע</strong>,<br />
כי הכול מבחינתו הוא לרצון ה', לאמת האמתית.<br />
מחשבות חרוץ,<br />
ר' קיציס (ל<strong>ע</strong>יל, ה<strong>ע</strong>רה<br />
דברי סופרים, כח, ר' צדוק הולך ב<strong>ע</strong>ניין זה ב<strong>ע</strong>קבות רבו ב<strong>ע</strong>ל ה"מי השילוח",<br />
ראו, למשל, מי השילוח, ח"א, פרשת ויחי, ד"ה "ויאמר".<br />
.(132<br />
ז, 30–31.<br />
,(69 <strong>ע</strong>מ' .166<br />
.22<br />
123<br />
124<br />
125<br />
126
Change language