ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
55<br />
אליקים קרומביין<br />
ניתן להיווכח מ"נפש החיים" <strong>ע</strong>צמו שפניו של ר' חיים אינן להגדרה<br />
שכלית במובן ש<strong>ע</strong>ליו דיברנו <strong>ע</strong>ד כה. בפרק ב שבמדור "פרקים" המופי<strong>ע</strong><br />
לפני הש<strong>ע</strong>ר הרבי<strong>ע</strong>י, הוא קוב<strong>ע</strong> שגם לימוד תורה שאיננו "לשמה" הוא יקר<br />
וחשוב מאוד. ואגב כך, הוא מאפשר הצצה טרומית לתיאוריה שהוא הולך<br />
לפתח בהמשך:<br />
הרי שאפילו האדם אשר <strong>ע</strong>סקו בתורתו יתברך שלא "לשמה" כראוי, אבל בשביל<br />
איזה פניה לגרמיה [=ל<strong>ע</strong>צמו, לאנוכיותו]... הקדוש ברוך הוא קוב<strong>ע</strong> לו שכר<br />
טוב... וכל שכן אם אינו מכון כלל לשום פניה לגרמיה, הגם שאין כונתו<br />
"לשמה" דוקא, הינו לשם התורה, כמו שאכתב לקמן בפרק ג' מש<strong>ע</strong>ר ד' בשם<br />
הרא"ש ז"ל, אלא <strong>ע</strong>קר <strong>ע</strong>סקו בה בסתמא אשר כ"לשמה" דמי, הרי <strong>ע</strong>סק תורתו<br />
יקר מאד ב<strong>ע</strong>יניו יתברך יותר מכל המצוות "לשמה" בקדושת המחשבה כראוי.<br />
22<br />
–<br />
–<br />
ר' חיים מתאר את האדם שלימודו טב<strong>ע</strong>י וזורם מ<strong>ע</strong>צמו, ללא כוונה מיוחדת<br />
מ<strong>ע</strong>בר ל<strong>ע</strong>צם הרצון להתקדם במשימה<br />
שלילית או חיובית האינטלקטואלית. אותו אדם אינו מקיים את אידאל ה"לשמה" שאותו הוא<br />
<strong>ע</strong>תיד לבאר בפרק ג שבש<strong>ע</strong>ר ד, אבל גם לימוד זה הוא יקר. ברור אם כן<br />
שחסרונו של לימוד זה אינו באותם תחומים נלווים ומשניים שהזכיר רנ"ל.<br />
הדרגה<br />
השכלי, במובן לימוד כזה אינו משיג את דרגת ה"לשמה" המרכזית שאליה מכוון המחבר. זאת כיצד?<br />
בהתחשב בשתי<br />
להגדרה השכלית נוכל להתייחס בשתי דרכים, ניתן<br />
שאלת ה"לשמה". האפשרויות שאותן כבר הכרנו ל<strong>ע</strong>יל בהגדרת אם נחפש את התשובה בגישה השכלית<br />
מהי מטרת הלימוד? לשאול: והדרך הטובה<br />
"להוסיף לקח ופלפול". או להבין ולהשכיל, נאמר: והפשוטה ביותר לכוון למטרה זו היא אכן לגייס את הרצון הטב<strong>ע</strong>י ללמוד<br />
ולהבין, וכך נ<strong>ע</strong>שה <strong>ע</strong>ל מנת שלימודנו יהיה "לשמה". ואולם מאידך גיסא,<br />
אפשר לשאול שאלה אחרת – לאיזו מטרה צריכים להיות מכוונים קיומנו<br />
האישי ביותר, רצוננו ה<strong>ע</strong>מוק ורגשותינו הפנימיים? שכן אם לא נת<strong>ע</strong>רב בו,<br />
ולא ילך לשום כיוון של ממש<br />
אולי ה<strong>ע</strong>ולם הזה יהיה משותק ורדום, בהקשר של הלימוד, ואולי יקרו שם דברים מ<strong>ע</strong>צמם שאינם לרוחנו. קרוב<br />
לה<strong>ע</strong>לות <strong>ע</strong>ל הד<strong>ע</strong>ת שלימודנו המהנה ישמש שם לצרכים אחרים, כגון הזנת<br />
האגו. התפקיד של ה"לשמה" הוא להיכנס למקום זה באישיות ולגייס את<br />
22 נפש החיים, פרקים, פרק ב.
Change language