ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
<strong>ע</strong>ל השוואת המחלוקת<br />
16<br />
...<br />
והנה <strong>ע</strong>ובדה המושכת תשומת לב מיוחדת: כמ<strong>ע</strong>ט תמיד פוסקים הלכה<br />
כד<strong>ע</strong>ת ר' יוסי. נצטט כאן את הקט<strong>ע</strong> המפורסם במסכת <strong>ע</strong>ירובין (מו, <strong>ע</strong>"ב):<br />
רבי י<strong>ע</strong>קב ורבי זריקא אמרו: הלכה כרבי <strong>ע</strong>קיבא מחבירו, וכרבי יוסי<br />
מחבריו, וכרבי מחבירו כלשון הזה אמר רבי י<strong>ע</strong>קב בר אידי אמר רבי יוחנן:<br />
רבי מאיר ורבי יהודה - הלכה כרבי יהודה. רבי יהודה ורבי יוסי - הלכה כרבי<br />
יוסי, ואין צריך לומר רבי מאיר ורבי יוסי - הלכה כרבי יוסי. השתא במקום רבי<br />
יהודה במקום רבי יוסי מיב<strong>ע</strong>יא? אמר רב אסי: אף אני לומד רבי יוסי<br />
ורבי שמ<strong>ע</strong>ון - הלכה כרבי יוסי. דאמר רבי אבא אמר רבי יוחנן: רבי יהודה ורבי<br />
שמ<strong>ע</strong>ון הלכה כרבי יהודה. השתא במקום רבי יהודה ליתא, במקום רבי יוסי<br />
מיב<strong>ע</strong>יא? איב<strong>ע</strong>יא להו: רבי מאיר ורבי שמ<strong>ע</strong>ון מאי? תיקו.<br />
- ליתא,<br />
החיבור הקטן מימי הגאונים<br />
13<br />
"סדר תנאים ואמוראים" מנסח את הכלל כך:<br />
רבי מאיר ורבי יוסי – הלכה כרבי יוסי, רבי נחמיה ורבי יוסי – הלכה כרבי יוסי,<br />
רבי יהודה ורבי יוסי – הלכה כרבי יוסי, רבי שמ<strong>ע</strong>ון ורבי יוסי – הלכה כרבי יוסי,<br />
ר' אלי<strong>ע</strong>זר בן י<strong>ע</strong>קב ור' יוסי – הלכה כר' יוסי.<br />
14<br />
ב<strong>ע</strong>ניין ההכר<strong>ע</strong>ה כתוב בסדר תנאים ואמוראים: "כל מקום ששנים חלוקים<br />
ואחד מכרי<strong>ע</strong> – הלכה כדברי המכרי<strong>ע</strong>, ומכרי<strong>ע</strong> לאו בהדייהו הוה, אלא<br />
לבתר זמן, ופליג לחד מנייהו" (אות יד). ה<strong>ע</strong>ובדה שסדר תנאים ואמוראים<br />
מדגיש כי המכרי<strong>ע</strong> היה לאחר זמן ולא יחד <strong>ע</strong>ם החולקים, מוכיחה כי מטרת<br />
המכרי<strong>ע</strong> לא הייתה להוסיף מחלוקת אלא דווקא לבטלה.<br />
הנה כי כן, מצאנו דוגמה ראשונה לכך שהנטייה הייתה לפסוק הלכה<br />
כד<strong>ע</strong>ת החכם החותר לאחות את המחלוקת.<br />
„Á‡Ó‰ ‰„Â‰È È·¯Î ‰Îω<br />
הציטוט ל<strong>ע</strong>יל ממסכת <strong>ע</strong>ירובין מלמד כי גם רבי יהודה נפסקה הלכה כמותו<br />
כשלא חלק <strong>ע</strong>ל רבי יוסי. גם בסדר תנאים ואמוראים מובא: "רבי מאיר ורבי<br />
יהודה – הלכה כרבי יהודה, רבי שמ<strong>ע</strong>ון ורבי יהודה – הלכה כרבי יהודה".<br />
סדר תנאים ואמוראים הוא מבוא התלמוד הראשון המוכר לנו. הגי<strong>ע</strong> אלינו בכמה<br />
נוסחאות: 1) מחזור ויטרי, בתוך הפירוש לפרקי אבות, אחרי פרק א. בתוך כ"י<br />
מינכן של התלמוד הבבלי. כ"י זה נכתב בשנת בצרפת. בתוך ספר שם<br />
הגדולים של החיד"א. החיד"א הדפיסו מכ"י. 4) שד"ל הדפיסו במאה הי"ט. הרב<br />
קלמן כהנא ההדיר מהדורה מד<strong>ע</strong>ית בפרנקפורט<br />
סדר תנאים ואמוראים, מהדיר הרב קלמן כהנא, פרנקפורט 1935, אות יז.<br />
(2<br />
(3<br />
1343<br />
.1935<br />
13<br />
14
Change language