ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
165<br />
ישראל רוזנסון<br />
שבמקרה הזה גדולה הר<strong>ע</strong>ה שב<strong>ע</strong>תיים מפני שהן חבויות תחת מ<strong>ע</strong>טה דק<br />
ומט<strong>ע</strong>ה של שוויון חיצוני אידאולוגי.<br />
אם בפולחן לצלם <strong>ע</strong>סקינן, המקרא, מ<strong>ע</strong>בר לפסילת <strong>ע</strong>בודת אלילים<br />
באשר היא, מתמקד בראש ובראשונה בביקורתו <strong>ע</strong>ל <strong>ע</strong>בודת אלילים של מי<br />
ש<strong>ע</strong>מד בהר סיני ושמ<strong>ע</strong> "לא יהיה לך...". ב<strong>ע</strong>קבות זאת, הנקודה החשובה<br />
לדידו של ויטקינד היא היחס ליהודים המשתפים פ<strong>ע</strong>ולה <strong>ע</strong>ם המשטר<br />
הנורא:<br />
63<br />
[...] הוא שואל מה ה<strong>ע</strong>בודה הזאת לכם? ו<strong>ע</strong>"כ באיש כזה השואל כבר <strong>ע</strong>ל מ<strong>ע</strong>שה<br />
המצוות של ה<strong>ע</strong>ם, בו אפשר לראות כבר במלת 'לכם' שהוציא בשפתיו 'דקירת<br />
מחט' נמרצה כלפי כל <strong>ע</strong>בודת ה' לכם ולא לו, זה כבר גרו<strong>ע</strong> ממדרגת איזה 'בוגד'<br />
הבוגד להנאתו הפרטית כמ"ש (תהלים כה) יבשו הבוגדים ריקם, זהו כבר רש<strong>ע</strong><br />
'טש<strong>ע</strong>קיסט' לפי נוסח רוסיה הבולשבית, ואצלו אין תקוה <strong>ע</strong>וד כי ייטיב <strong>ע</strong>וד את<br />
דרכו ו<strong>ע</strong>"כ הקהה את שיניו... [...].<br />
רבו ההשוואות בין "ארב<strong>ע</strong>ת הבנים" שבהגדה לאבות טיפוס של דמויות<br />
הקשורות בהיסטוריה היהודית וה<strong>ע</strong>ולמית. הרש<strong>ע</strong> שבין הבנים הוא זה<br />
ש<strong>ע</strong>מו כבר אין ט<strong>ע</strong>ם לנהל <strong>ע</strong>וד משא ומתן מילולי; הפה הוא איבר הדיבור,<br />
אך מצויות בו גם שיניים; הן מסיי<strong>ע</strong>ות בדיבור, אך <strong>ע</strong>שויות לשאת תפקיד<br />
נוסף; השיניים הקשורות בפה ומהסמלות נשיכה – פ<strong>ע</strong>ולה אלימה הממירה<br />
את השימוש הנכון בפה – הן המסמלות את חוסר התקשורת! "הקהה את<br />
שיניו" הנו ביטוי הייאוש מן הדיבור, ייאוש המופגן במקרה זה נגד הרש<strong>ע</strong><br />
היהודי שדבק בדרך הקומוניסטית.<br />
כאמור, אינני יוד<strong>ע</strong> איך הגיב הרב ויטקינד בדרשותיו כשהאויב הנאצי<br />
האפיל <strong>ע</strong>ל הקומוניסטי; דבר אחד ברור, בניגוד לרש<strong>ע</strong> הסובייטי יהודים לא<br />
שיתפו פ<strong>ע</strong>ולה <strong>ע</strong>ם הרש<strong>ע</strong> הנאצי; הוא לא אפשר זאת. מבחינה זו הדגם של<br />
היסטוריה שבה <strong>ע</strong>ם ישראל מוביל דרך ר<strong>ע</strong>יונית תוך מרקם לאומי רחב היקף<br />
64<br />
שם, <strong>ע</strong>מ' כה.<br />
אין ט<strong>ע</strong>ם כמובן לקונן <strong>ע</strong>ל הי<strong>ע</strong>דר שבת בקומוניזם המיושם <strong>ע</strong>ל ידי יהודיים בין רודי<br />
לארנה; רודי לומד להכיר את ה<strong>ע</strong>ולם היהודי: "לפת<strong>ע</strong> <strong>ע</strong>לה בד<strong>ע</strong>תו לשאול אותה<br />
מה <strong>ע</strong>ושים היהודים בשבת. 'אינך יוד<strong>ע</strong>, מדליקים נרות. אמא מקפידה להדליק נרות<br />
אבל אבא לא הולך לבית הכנסת, אפילו בראש השנה אינו הולך'. [...] 'למה אבא<br />
אינו הולך לבית הכנסת?', אבא קומוניסט' אמרה והרכינה את ראשה<br />
אפלפלד, אל ארץ הגומא, אור יהודה תשס"ט, <strong>ע</strong>מ'<br />
[...]" (אהרן<br />
.(173-172<br />
63<br />
64