09.04.2015 Views

ע - מכללת ליפשיץ - Macam

ע - מכללת ליפשיץ - Macam

ע - מכללת ליפשיץ - Macam

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

143<br />

ישראל רוזנסון<br />

15<br />

הנה כי כן,‏ מ<strong>ע</strong>בר לאפיונים קצרצרים אלו הכרת השקפותיו במלוא<br />

מורכבותן צריכה להתברר מתוך ניתוח הגותו המשתקפת בארב<strong>ע</strong>ה החלקים<br />

של ‏"תו<strong>ע</strong>פת ראם".‏ צני<strong>ע</strong>ות מוסרית היא סגולה להשפ<strong>ע</strong>ה,‏ כך גרס הרב<br />

ויטקינד שסלד מן הפרסום.‏ תקוותנו היא כי יותר משני דורות אחרי<br />

הירצחו,‏ יגלה מאמרנו זה את האישיות הלא-מוכרת דיה ואת החיוניות<br />

הרוחנית השופ<strong>ע</strong>ת הגלומה בהגותה.‏<br />

È˘‰ ¯ÙÒÏ ‰ÁÈ˙Ù‰ – ˙ȯÒÂÓ-˙ÈÙÂÒÂȯÂËÒȉ ‰ËÈ˘<br />

ÌȯÁ‡‰ ÌȯÙÒ‰ ˙ÓÂÚÏ<br />

בספריו הציג הרב ויטקינד הקדמות נושאות כותרות כגון ‏"תו<strong>ע</strong>פתנו – מ<strong>ע</strong>ין<br />

‏'הקדמה'‏ לספר ‏[=מספרו]"‏ או ‏"תו<strong>ע</strong>פתנו – דברים אחדים מ<strong>ע</strong>ין הקדמה<br />

לספר...".‏ ההקדמות הן מהותיות וכוללות את <strong>ע</strong>יקרי השיטה וצדדים שונים<br />

של השקפתו.‏ את הקווים המנחים לשיטתו בהבנת ההיסטוריה ופרשנותה<br />

אפשר לזהות באופן ברור בפתיחה לספר השני שנכתבה בבולטרמנץ<br />

בחודש טבת תרפ"ג,‏ ואשר <strong>ע</strong>ל כן נרחיב בה יותר מחברותיה.‏ אולם סדר<br />

הדברים מחייבנו לה<strong>ע</strong>יר תחילה <strong>ע</strong>ל אודות הפתיחה לספר הראשון.‏<br />

לד<strong>ע</strong>תנו,‏ יותר משיש בפתיחה זאת אמירה ברורה בנדון,‏ יש בה מבוא<br />

לדברים שיפותחו ב<strong>ע</strong>יקר בספרים הבאים.‏ הוא פותח את ההקדמה במוטו<br />

מהמדרש:‏ ‏"זה ספר תולדות אדם מלמד שהראה הקב"ה לאדם הראשון דור<br />

דור ודורשיו דור דור וחכמיו",‏ ובדברי יחזקאל:‏ ‏"...ותשאני רוח ואשמ<strong>ע</strong><br />

אחרי קול ר<strong>ע</strong>ש גדול ברוך כבוד ה'‏ ממקומו!...".‏ לאחר הצבת הפתיחים<br />

תן ד<strong>ע</strong>תך לקט<strong>ע</strong> זה:‏ "[...] כי הצלחה המוסרית לא תבוא אלא לאדם הצנו<strong>ע</strong> ה<strong>ע</strong>ובד<br />

בחשאי,‏ כמ"ש ‏'ואת צנו<strong>ע</strong>ים חכמה'‏ , כי כל ההתפתחות הרוחנית אינו אלא בזמן<br />

שהאדם בורח מן הפרסום,‏ מן ההתגלות,‏ וכל גדולי <strong>ע</strong>ולם שתורתם הכריזה <strong>ע</strong>ליהם,‏<br />

אח"כ מבחוץ,‏ <strong>ע</strong>בדו מתחילה אך מבפנים,‏ מתוך צנ<strong>ע</strong>ה מתוך השקט מתוך<br />

מנוחת נפש נפלאה,‏ בחשאי,‏ בלי קולות ובלי תאבון לפומבי כי בש<strong>ע</strong>ה שהאדם<br />

נגו<strong>ע</strong> ר"ל במחלת הפרסום,‏ ותאוות ההתגלות יוקדת בו מקבל כבר כל <strong>ע</strong>בודתו<br />

במקצו<strong>ע</strong> החכמה תכונה אחרת,‏ תכונה הרחוקה כבר מאותה ההתפתחות הפנימית<br />

של <strong>ע</strong>צמיות הדברים ל<strong>ע</strong>ומקם ורוממותם [...] אז במצב החולני הזה אין האדם יכול<br />

להשתמש <strong>ע</strong>וד אלא במושגיה החיצוניים של החכמה [...]" ‏(אברהם משה<br />

וויטקינד,‏ ספר תו<strong>ע</strong>פות ראם,‏ ורשה תר<strong>ע</strong>"ג,‏ <strong>ע</strong>מ'‏ כא).‏ הדברים לא נאמרו כדברי<br />

מוסר גרידא,‏ אלא כ<strong>ע</strong>צה פרקטית להתמודד <strong>ע</strong>ם הנסתרות.‏<br />

,<br />

.<br />

,<br />

15

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!