09.04.2015 Views

ע - מכללת ליפשיץ - Macam

ע - מכללת ליפשיץ - Macam

ע - מכללת ליפשיץ - Macam

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

221<br />

אלכסנדר אבן-חן<br />

בובר מפגש הוא קיום.‏ לכן,‏ הדרך שבה אנו ‏'פוגשים'‏ את הזולת היא האופן<br />

שבו הוא קיים <strong>ע</strong>בורנו.‏ מבחינתו של בובר ב'מפגש'‏ <strong>ע</strong>שוי ‏(או <strong>ע</strong>לול)‏<br />

ה'פוגש'‏ ‏'להשתנות':‏ ‏"אף האני של האדם דופרצופין לו.‏ שלא הרי האני<br />

של אב-הדיבר אני–אתה כהרי האני של אב-הדיבר אני–לז".‏<br />

לתובנה שב'מפגש'‏ ה'פוגש'‏ וה'נפגש'‏ משתנים השלכות חשובות מאוד<br />

<strong>ע</strong>ל תחומים רבים,‏ כי הדרך שאדם מתייחס לזולת משפי<strong>ע</strong>ה <strong>ע</strong>ליו <strong>ע</strong>צמו.‏<br />

תפיסה זו גם מ<strong>ע</strong>ר<strong>ע</strong>רת את הנחת היסוד של תורת המוסר של ניטשה כי<br />

הדרך בו ה'אדונים'‏ מתייחסים אל ה'<strong>ע</strong>בדים'‏ משפי<strong>ע</strong>ה ומ<strong>ע</strong>צבת את אישיות<br />

ה'אדונים'‏ <strong>ע</strong>צמם.‏ <strong>ע</strong>לינו להוסיף שתפיסה ‏'דיאלוגית'‏ זו היא מרד כנגד<br />

‏'פילוסופיות'‏ רציונליסטיות,‏ מיסטיות,‏ קיומיות אינדיווידואליסטיות.‏<br />

למשל,‏ בובר מבקר את הפילוסופיה הקיומית של קירקגור,‏ פילוסופיה אשר<br />

הייתה ביטוי קיצוני לאינדיווידואליזם – דבר הבא לידי ביטוי בתיאור<br />

הדרגה הרוחנית הגבוהה שאליה הגי<strong>ע</strong> אברהם בש<strong>ע</strong>ת ה<strong>ע</strong>קדה.‏ כדי להגי<strong>ע</strong><br />

למ<strong>ע</strong>לה הגבוהה ביותר של חשיפת ה'אני'‏ נדרש האדם לנהוג כפי שנהג<br />

אברהם בש<strong>ע</strong>ת ה<strong>ע</strong>קדה ולהשתחרר מכבלים החברתיים ומוסריים.‏ מטרת<br />

הביקורת של בובר היא לבסס,‏ להצדיק ולחזק דחייה של תפיסות<br />

המ<strong>ע</strong>מידות במרכזן את היחיד.‏<br />

10<br />

9<br />

Ô„·‡Â ‰ÓˆÂÚ<br />

הצורך לרקום הגות שבה ה'שיח'‏ בין אדם לזולתו מרכזי כל כך,‏ מקורו גם<br />

במציאות שנגלתה בפני בובר.‏ מציאות של איבה ומלחמה השונה<br />

בובר – ממה שהתרחש בתקופות קודמות.‏ בובר טו<strong>ע</strong>ן שה<strong>ע</strong>צמה שהצליח<br />

האדם להשיג ב<strong>ע</strong>ת החדשה שונה בטיבה וב<strong>ע</strong>צמתה.‏ ההתקדמות במד<strong>ע</strong>ים<br />

אפשרה לאדם להמציא מכונות,‏ כלים,‏ תרופות ו<strong>ע</strong>וד,‏ אבל האדם לא השכיל<br />

לשמור <strong>ע</strong>ל <strong>ע</strong>צמו.‏ בובר סבור שהאדם ברא ‏'גולם'‏ ששולט <strong>ע</strong>ל יוצרו.‏ אבדן<br />

ריבונות האדם הוא ב<strong>ע</strong>יני בובר משבר,‏ משבר הבא לידי בתחום הטכנולוגי,‏<br />

בתחום הכלכלי ובתחום הפוליטי.‏ בתחומים אלה ה<strong>ע</strong>וצמה האדירה<br />

שהושגה <strong>ע</strong>ל ידי האנושות הביאה לשינוי <strong>ע</strong>רכי מסוכן כי ה'כלי'‏ הפך<br />

ל'מטרה'.‏ <strong>ע</strong>וצמה חסרת רסן גרמה הרס איום לכל הצדדים בשדה המלחמה<br />

– לד<strong>ע</strong>ת<br />

שם.‏<br />

אלכסנדר אבן ‏-חן,‏<br />

<strong>ע</strong>קדת יצחק בפרשנות מיסטית ופילוסופית של המקרא,‏<br />

תל-אביב 2006.<br />

9<br />

10

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!