ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
אילפא ורבי יוחנן: תורה וסחורה<br />
66<br />
לאילפא: האם שמ<strong>ע</strong> אדוני דבר? אמר לו: לא. אמר (רבי יוחנן בלבו): כיוון<br />
שאני שמ<strong>ע</strong>תי ואילפא לא שמ<strong>ע</strong> מכאן שלי <strong>ע</strong>ומדת הש<strong>ע</strong>ה. אמר לו רבי יוחנן:<br />
אחזור ואקיים ב<strong>ע</strong>צמי (את הפסוק): "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ" (דברים<br />
טו, יא). רבי יוחנן חזר (לבית המדרש) אילפא לא חזר (והלך ל<strong>ע</strong>סקים). <strong>ע</strong>ד ששב<br />
אילפא (ממס<strong>ע</strong>ותיו) נ<strong>ע</strong>שה רבי יוחנן ראש ישיבה. אמרו לו (לאילפא): "אם היה<br />
אדוני יושב ולומד (ולא הולך ל<strong>ע</strong>סקים) לא היה נ<strong>ע</strong>שה ראש ישיבה"?! הלך<br />
(אילפא) ותלה <strong>ע</strong>צמו בתורן של ספינה אמר: אם יש אדם שישאל אותי מתוך<br />
הברייתא של רבי חייא ורבי אוש<strong>ע</strong>יא ולא אפשוט לו את הב<strong>ע</strong>יה מתוך משנתנו,<br />
אפול מתורן הספינה ואטב<strong>ע</strong>. בא אותו זקן ושנה לו: (אדם ה<strong>ע</strong>ומד למות) ואומר<br />
(בצוואתו): "תנו שקל לבניי (בכל) שבו<strong>ע</strong>" והם ראויים (לפי צורכיהם) לתת להם<br />
סל<strong>ע</strong> (שני שקלים) נותנים להם סל<strong>ע</strong> (לפי שלא התכוון דווקא לסכום זה שנקב).<br />
ואם אמר: "אל תתנו להם אלא שקל" - אין נותנים להם אלא שקל (ולא יותר).<br />
אם אמר: "(אם) מתו (בניי) יירשו אחרים תחתיהם" (הרי אז) בין שאמר: "תנו"<br />
ובין שאמר: "אל תתנו" (שאפילו אמר: "שקל" ולא אמר: "שקל בלבד") אין<br />
נותנין להם אלא שקל (ולא יותר, משום שאז ברור שהאב התכוון לתת לבניו<br />
קצבה מסוימת בלבד ולא יותר מזה, שהרי הוא רוצה להוריש את יתרת הממון<br />
לאחרים). אמר לו (אותו זקן לאילפא: מה משנה זו כשיטת מי היא? אמר לו<br />
אילפא זו כשיטת רבי מאיר שאמר: "מצווה לקיים דברי המת"] (ת<strong>ע</strong>נית <strong>ע</strong>ב,<br />
1<br />
<strong>ע</strong>"א).<br />
לסיפור זה, כמו לכל סיפור אגדה, אופני קריאה מגוונים, והוא ניתן להבנה<br />
במידות שונות של ה<strong>ע</strong>מקה ומשמ<strong>ע</strong>ות. מ<strong>ע</strong>צם טיבו, לשונו ומבנהו, הסיפור<br />
מותיר בידי הקורא את מלאכת הפירוש, מלאכה שיש <strong>ע</strong>מה גם סכנות של<br />
הפלגה ודמיון.<br />
ה"קריאה הפסיכולוגית" המוצ<strong>ע</strong>ת להלן היא קריאה מפרשת, ולכן היא<br />
<strong>ע</strong>לולה לגלוש אל <strong>ע</strong>בר הדרשנות הסובייקטיבית, ובכל זאת אי אפשר<br />
בל<strong>ע</strong>דיה. ללא רגישות פסיכולוגית <strong>ע</strong>לולים אנו להחמיץ חלק ממסריו<br />
אולי החשובים שבהם – ואפשר שגם נחטא בהבנתו.<br />
–<br />
2<br />
הסיפור מובא כנתינתו בתקליטור השו"ת של אוניברסיטת בר -אילן ובתרגומו<br />
ל<strong>ע</strong>ברית <strong>ע</strong>ל פי הרב שטיינזלץ. נוסח מקוצר של הסיפור מובא בכתובות סט, <strong>ע</strong>"ב,<br />
והוא נרמז גם בירושלמי כתובות פ"ו ה"ז.<br />
אף שהסיפור שלפנינו נוג<strong>ע</strong> בסוגיית "תורה <strong>ע</strong>ם דרך ארץ", נמנ<strong>ע</strong>תי מלהיכנס לגופה<br />
של סוגיה מורכבת זו, שכן פנים רבות לה. ראשיתה במחלוקת הידו<strong>ע</strong>ה של רבי<br />
שמ<strong>ע</strong>ון בר יוחאי ורבי ישמ<strong>ע</strong>אל (ברכות לה, <strong>ע</strong>"א–<strong>ע</strong>"ב) והיא מג<strong>ע</strong>ת <strong>ע</strong>ד לבית<br />
מדרשו של הרב שמשון בן רפאל הירש שטב<strong>ע</strong> את המונח "תורה <strong>ע</strong>ם דרך ארץ".<br />
1<br />
2
Change language