ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
167<br />
ישראל רוזנסון<br />
67<br />
66<br />
יחד יתאזרחו בארץ, ולשניהם תהיה הארץ!...". מוב<strong>ע</strong>ת כאן נכונות<br />
לסובלנות מהותית, שאף שהמיטה פור<strong>ע</strong>נות <strong>ע</strong>ל ישראל, כפי שיוד<strong>ע</strong> ויטקינד<br />
היטב ב<strong>ע</strong>קבות המדרש בנדון, היא קשורה מהותית בקדושה. אי אפשר<br />
לכבוש את הארץ ללא "כבישה" של כוחות הרצחניים של המלחמה<br />
היצרית. אבל, <strong>ע</strong>ובר ויטקינד למסר ציוני מופגן: "[...] אבל יד<strong>ע</strong>ו נא אויבנו<br />
גם הם כי בכל סבלנותינו הבלתי פוסקת הנה את היתד שהתק<strong>ע</strong>נו כבר היום<br />
במושבות יהודא לא נמיש <strong>ע</strong>וד משם <strong>ע</strong>ולם ו<strong>ע</strong>ד ואת <strong>ע</strong>וגן ההצלה שהצבנו<br />
כבר <strong>ע</strong>ל יבשת ארצנו לא ימוט <strong>ע</strong>וד מידינו סלה, ארץ ישראל היא ל<strong>ע</strong>ם<br />
ישראל מ<strong>ע</strong>בר לשביל שסלל בין זכותנו <strong>ע</strong>ל הארץ לבין חובתנו<br />
ל<strong>ע</strong>רכים ולמצב ההיסטורי של ציונות שאיננו מאפשר דרך חזרה, חבויה כאן<br />
גם שאלה של קצב. לא רק סובלנות כלפי האויב מתבקשת אלא גם<br />
הסבלנות כלפי הקצב; שתי המידות הללו הנכרכות בקשר סמנטי מציבות<br />
<strong>ע</strong>ולם <strong>ע</strong>רכים האמור להזין את הציונות.<br />
לכאורה, זהו ר<strong>ע</strong>יון ברור, וכשהוא מנוסח בססמאות למיניהן יבי<strong>ע</strong>והו<br />
בבהירות מרבית; זוהי דרכן של ססמאות שה<strong>ע</strong>מימות זרה להן. אולם<br />
במ<strong>ע</strong>רכת ההכר<strong>ע</strong>ות והשיקולים הזו רב הנסתר, זהו טי<strong>ע</strong>ון סמוי הנש<strong>ע</strong>ן <strong>ע</strong>ל<br />
מצב סמוי. הוא <strong>ע</strong>ובר לדבר בנקודה זו <strong>ע</strong>ל מצב לימינאלי נוסף "בין<br />
השמשות", כך נקרא פרק ד. זכות ישראל בארצו מת<strong>ע</strong>כבת בגלל מידת הדין<br />
ב<strong>ע</strong>ולם, וזו נש<strong>ע</strong>נת – לרו<strong>ע</strong> המזל – <strong>ע</strong>ל חילול השבת בארץ ישראל<br />
המתחדשת, <strong>ע</strong>ובדה שכל כך מטרידה את הרב ויטקינד. זה מטריד משום<br />
שלא קלי <strong>ע</strong>רך הם המחללים:<br />
–<br />
."[...]<br />
[...]<br />
והנה לפנים בישראל אם נמצא איזה פורץ גדר בקדושת השבת, הנה היו זה<br />
<strong>ע</strong>"פ רוב אנשים 'מסתר המדרגה' כמו איזה מקושש <strong>ע</strong>צים שאפשר היה לדונו<br />
בסקילה בנקל וחסל; לאנשים קלי <strong>ע</strong>רך היה נקל גם להוכיחם בש<strong>ע</strong>ר, אולם, היום<br />
שב<strong>ע</strong>ה"ר התחילו גם ב<strong>ע</strong>לי בתים, ולפ<strong>ע</strong>מים גם אנשים כאלה שאין להכחיש כלל<br />
את <strong>ע</strong>רכם בחברה בתור אנשים בקרב ה<strong>ע</strong>דה, שגם הם התחילו לחלל את השבת,<br />
<strong>ע</strong>ם אנשים כאלה קשה לדבר 'משפטים' בש<strong>ע</strong>ר<br />
68<br />
.[...]<br />
שם, <strong>ע</strong>מ' ל.<br />
שם, <strong>ע</strong>מ' לד.<br />
שם, <strong>ע</strong>מ' לה.<br />
66<br />
67<br />
68
Change language