09.04.2015 Views

ע - מכללת ליפשיץ - Macam

ע - מכללת ליפשיץ - Macam

ע - מכללת ליפשיץ - Macam

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

197<br />

שרון כהן<br />

5<br />

<strong>ע</strong>יקרון נוסף ש<strong>ע</strong>ל פיו יש לחנך הוא ‏"תהא שמאל דוחה וימין מקרבת"‏<br />

‏(סוטה מז),‏ כלומר,‏ הצבת גבולות בצד חיזוקים חיוביים,‏ כאשר החיזוקים<br />

רבים הרבה יותר ‏(כשם שבדרך כלל יד ימין היא היד החזקה).‏<br />

גבולות שונים המ<strong>ע</strong>צבים את חינוך הילד באים בתורה בפסוקים ‏"לא<br />

תלך רכיל.."‏ ‏(ויקרא יט,‏ טז),‏ ‏"לא תגנוב"‏ ‏(שמות כ,‏ יג),‏ ‏"לא תטור"‏ ‏(ויקרא<br />

יט,‏ יח)‏ וכו'.‏ לצד אלה מופי<strong>ע</strong>ה במקורותינו הגישה הנכונה בחינוך – גישה<br />

של אהבת אב לבנו,‏ רצון להגן <strong>ע</strong>ל הבן ולדאוג לטובתו:‏ ‏"בני,‏ תורתי אל<br />

תשכח ומצוותי יצור לבך,‏ כי אורך חיים ושלום יוסיפו לך"‏ ‏(משלי ג,‏ א–ב).‏<br />

באשר ליחס הנדרש מהמורה כלפי התלמיד נאמר למשל במשנה:‏ ‏"יהי<br />

כבוד תלמידך חביב <strong>ע</strong>ליך כשלך"‏ ‏(אבות ב,‏ י).‏ המורה נדרש לשמור <strong>ע</strong>ל<br />

כבוד התלמיד,‏ לחבב אותו ולאמץ את התלמיד כבן ממש!‏ וכן כתוב:‏ ‏"כל<br />

המלמד את בן חברו תורה מ<strong>ע</strong>לה <strong>ע</strong>ליו הכתוב כאילו יְלָ‏ ד‏"‏ ‏(סנהדרין יט,‏<br />

<strong>ע</strong>"ב).‏ המורה נדרש שלא להיות קפדן:‏ ‏"לא הקפדן מלמד"‏ ‏(אבות ב,‏ ה)‏<br />

אלא לה<strong>ע</strong>ביר את מסריו בדרכי נו<strong>ע</strong>ם.‏<br />

הצד השני של המטב<strong>ע</strong> הוא הדרישה מהתלמיד לכבד את מוריו:‏<br />

‏"ומורא רבך כמורא שמים"‏ ‏(אבות ד,‏ נ).‏ רק כך הם יהוו דמויות לחיקוי.‏<br />

כדי שהדבר יקרה <strong>ע</strong>ל המורים <strong>ע</strong>צמם לכבד מאוד את רבניהם ואת אבותיהם<br />

לדורותיהם.‏ כלומר,‏ דווקא משום שאנו חיים בדור ביקורתי,‏ יש מקום ללמד<br />

זכות כל ה<strong>ע</strong>ת <strong>ע</strong>ל רבותינו,‏ כדי לא להרוס את ההזדהות <strong>ע</strong>ם הדמויות וכדי<br />

לא להחליש את האמונה.‏ הדבר צריך להיות מוקרן לתלמידים בכל שי<strong>ע</strong>ור<br />

‏(בייחוד בשי<strong>ע</strong>ורי הקודש)‏ ו<strong>ע</strong>ל ידי כל המורים.‏<br />

אפשר בנקל להבחין שהדרישות מן המורים רבות יותר.‏ גישה זו אשר<br />

מתבססת <strong>ע</strong>ל מקורותינו,‏ ל<strong>ע</strong>תים אינה יכולה להיות מוכחת אמפירית.‏<br />

למשל,‏ אין דרך אמפירית לבדוק מה אהבה של מורה אחד <strong>ע</strong>שתה לתלמיד,‏<br />

אך ידו<strong>ע</strong>ים סיפורים <strong>ע</strong>ל כישרונות ש"התגלו"‏ או שהתפתחו ב<strong>ע</strong>קבות <strong>ע</strong>ידוד<br />

וה<strong>ע</strong>רכה של מורים.‏<br />

י<strong>ע</strong>די החינוך הדתי כפי שמוגדרים <strong>ע</strong>ל ידי משרד החינוך <strong>ע</strong>ודכנו <strong>ע</strong>ם<br />

השנים,‏ והם משקפים ב<strong>ע</strong>יקר את הרוח הציונית-דתית.‏ <strong>ע</strong>יקרון ראשון<br />

במשנת החמ"ד הוא האמונה בה'‏ ובתורתו,‏ והמורה נדרש להתמודד <strong>ע</strong>ם<br />

ז'‏ כהן,‏ יסודות החינוך – כללים והדרכת חינוך ילדים <strong>ע</strong>ל-פי דרך החינוך היהודי,‏<br />

בני ברק:‏ הוצאת הידברות,‏ תשס"ב.‏<br />

5

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!