ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
197<br />
שרון כהן<br />
5<br />
<strong>ע</strong>יקרון נוסף ש<strong>ע</strong>ל פיו יש לחנך הוא "תהא שמאל דוחה וימין מקרבת"<br />
(סוטה מז), כלומר, הצבת גבולות בצד חיזוקים חיוביים, כאשר החיזוקים<br />
רבים הרבה יותר (כשם שבדרך כלל יד ימין היא היד החזקה).<br />
גבולות שונים המ<strong>ע</strong>צבים את חינוך הילד באים בתורה בפסוקים "לא<br />
תלך רכיל.." (ויקרא יט, טז), "לא תגנוב" (שמות כ, יג), "לא תטור" (ויקרא<br />
יט, יח) וכו'. לצד אלה מופי<strong>ע</strong>ה במקורותינו הגישה הנכונה בחינוך – גישה<br />
של אהבת אב לבנו, רצון להגן <strong>ע</strong>ל הבן ולדאוג לטובתו: "בני, תורתי אל<br />
תשכח ומצוותי יצור לבך, כי אורך חיים ושלום יוסיפו לך" (משלי ג, א–ב).<br />
באשר ליחס הנדרש מהמורה כלפי התלמיד נאמר למשל במשנה: "יהי<br />
כבוד תלמידך חביב <strong>ע</strong>ליך כשלך" (אבות ב, י). המורה נדרש לשמור <strong>ע</strong>ל<br />
כבוד התלמיד, לחבב אותו ולאמץ את התלמיד כבן ממש! וכן כתוב: "כל<br />
המלמד את בן חברו תורה מ<strong>ע</strong>לה <strong>ע</strong>ליו הכתוב כאילו יְלָ ד" (סנהדרין יט,<br />
<strong>ע</strong>"ב). המורה נדרש שלא להיות קפדן: "לא הקפדן מלמד" (אבות ב, ה)<br />
אלא לה<strong>ע</strong>ביר את מסריו בדרכי נו<strong>ע</strong>ם.<br />
הצד השני של המטב<strong>ע</strong> הוא הדרישה מהתלמיד לכבד את מוריו:<br />
"ומורא רבך כמורא שמים" (אבות ד, נ). רק כך הם יהוו דמויות לחיקוי.<br />
כדי שהדבר יקרה <strong>ע</strong>ל המורים <strong>ע</strong>צמם לכבד מאוד את רבניהם ואת אבותיהם<br />
לדורותיהם. כלומר, דווקא משום שאנו חיים בדור ביקורתי, יש מקום ללמד<br />
זכות כל ה<strong>ע</strong>ת <strong>ע</strong>ל רבותינו, כדי לא להרוס את ההזדהות <strong>ע</strong>ם הדמויות וכדי<br />
לא להחליש את האמונה. הדבר צריך להיות מוקרן לתלמידים בכל שי<strong>ע</strong>ור<br />
(בייחוד בשי<strong>ע</strong>ורי הקודש) ו<strong>ע</strong>ל ידי כל המורים.<br />
אפשר בנקל להבחין שהדרישות מן המורים רבות יותר. גישה זו אשר<br />
מתבססת <strong>ע</strong>ל מקורותינו, ל<strong>ע</strong>תים אינה יכולה להיות מוכחת אמפירית.<br />
למשל, אין דרך אמפירית לבדוק מה אהבה של מורה אחד <strong>ע</strong>שתה לתלמיד,<br />
אך ידו<strong>ע</strong>ים סיפורים <strong>ע</strong>ל כישרונות ש"התגלו" או שהתפתחו ב<strong>ע</strong>קבות <strong>ע</strong>ידוד<br />
וה<strong>ע</strong>רכה של מורים.<br />
י<strong>ע</strong>די החינוך הדתי כפי שמוגדרים <strong>ע</strong>ל ידי משרד החינוך <strong>ע</strong>ודכנו <strong>ע</strong>ם<br />
השנים, והם משקפים ב<strong>ע</strong>יקר את הרוח הציונית-דתית. <strong>ע</strong>יקרון ראשון<br />
במשנת החמ"ד הוא האמונה בה' ובתורתו, והמורה נדרש להתמודד <strong>ע</strong>ם<br />
ז' כהן, יסודות החינוך – כללים והדרכת חינוך ילדים <strong>ע</strong>ל-פי דרך החינוך היהודי,<br />
בני ברק: הוצאת הידברות, תשס"ב.<br />
5