ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
תורה "לשמה": <strong>ע</strong>יון חוזר<br />
52<br />
17<br />
ההישג ה<strong>ע</strong>יוני, ושנכבד את ט<strong>ע</strong>נותיהם המחושבות של אחרים. אם לא נ<strong>ע</strong>מוד<br />
בדרישות האלו, נחווה בושת -פנים רציונאלית; ומילוין תיצור בנו כבוד -<strong>ע</strong>צמי<br />
רציונאלי.<br />
–<br />
האמוציות ה<strong>ע</strong>מוקות והט<strong>ע</strong>ונות המוזכרות <strong>ע</strong>ל ידי שפלר אהבה, שנאה,<br />
תי<strong>ע</strong>וב, ה<strong>ע</strong>רצה ו<strong>ע</strong>וד – מהוות תשתית ש<strong>ע</strong>ליהן בנויה הצלחת המאמץ<br />
המחקרי. ביחס הפוך נאמר שאי-טיפוחם <strong>ע</strong>לול להחליש את החשיבה<br />
ול<strong>ע</strong>וות את תוצאותיה. אם הנמכת ה"אופי רציונאלי" מקושרת ל<strong>ע</strong>ידוד אופי<br />
אחר, המאופיין באהבת ה<strong>ע</strong>צלות, הרווח האישי והתהילה ברור שכאן<br />
נמצא את <strong>ע</strong>צמנו מסכנים את התהליך השכלי גופו. מסקנתו של שפלר היא<br />
שאין לדבר <strong>ע</strong>ל שליטה בדחפים באמצ<strong>ע</strong>ות "שכל קר", אלא <strong>ע</strong>ל השגת<br />
שליטה בתהליך השכלי באמצ<strong>ע</strong>ות הבניית הרגשות והאופי באופן מתאים.<br />
בסיכום, התהליך הלימודי מתחזק ככל שהוא בנוי <strong>ע</strong>ל יסוד רגשי איתן.<br />
אמנם מאידך גיסא, ולמרות דבריו של שפלר, נראה לי גם שאין<br />
להכחיש שרגשנות-יתר <strong>ע</strong>לולה לסכן את התפקוד האינטלקטואלי ול<strong>ע</strong>רפל<br />
את הישגיו. מתי זורם הרגש בכיוון סותר-הכרה? ניתן לזהות שני תרחישים<br />
אפשריים. הראשון הוא מה שנרמז ל<strong>ע</strong>יל: כאשר הרגשות אינם מאורגנים<br />
לפי דגם "האופי הרציונלי". למשל, כאשר אהבתו של הלומד אינה נתונה<br />
לאמת אלא לנוחות אישית, לרווחים ולתהילה, ובמידה ששאיפות אלו<br />
פ<strong>ע</strong>ילות גם בהקשר של מ<strong>ע</strong>שה ההכרה.<br />
מצב שני המזמין התנגשות מתרחש כאשר הלומד מש<strong>ע</strong>בד את המאמץ<br />
האינטלקטואלי <strong>ע</strong>צמו, ורואה בו אמצ<strong>ע</strong>י רגשית. דבר כזה <strong>ע</strong>שוי<br />
לקרות במסגרת אסתטית או דתית, וברוח זו ביקר ר' חיים מוולוז'ין את<br />
התנו<strong>ע</strong>ה החסידית, כפי שאנו <strong>ע</strong>תידים לראות.<br />
<strong>ע</strong>ל כל פנים, קבי<strong>ע</strong>ותיו של שפלר תקפות כאשר האדם מחשיב את<br />
הלימוד הבהיר כי<strong>ע</strong>ד <strong>ע</strong>רכי, כאשר הוא ‡Â‰· את האמת, וכאשר <strong>ע</strong>צם ליבון<br />
ההלכה הוא הגשמת משאת נפש, ומבטאת את רצונו ה<strong>ע</strong>מוק והנלהב. וכן<br />
ב<strong>ע</strong>ניין שלנו. ביחס לאדם שהזדהותו <strong>ע</strong>ם חזון הגשמת התורה בחיים מביאה<br />
אותו לחשוק באמתותיה ה<strong>ע</strong>יוניות, הרי שמ<strong>ע</strong>ורבותו האישית תהיה תרומה<br />
חיובית ואיכותית ללימוד ולהשבחת פירותיו.<br />
–<br />
‰¯ËÓÏ<br />
17 שם, <strong>ע</strong>מ' 4.
Change language