ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
א(<br />
93<br />
אלדד וייל<br />
86<br />
אך גם קליפה חיצונית של רמאות. ב<strong>ע</strong>שו נתגלגל גר<strong>ע</strong>ין הר<strong>ע</strong> והרמאות, אך<br />
גם מ<strong>ע</strong>טפת של טוב מדומה.<br />
<strong>ע</strong>בור ר' צדוק י<strong>ע</strong>קב הוא בין הבודדים המסוגלים להכיל מציאות של<br />
<strong>ע</strong>ולם פגום שלאחר החטא יחד <strong>ע</strong>ם תפיסה שלמה של <strong>ע</strong>ולם שכולו אמת.<br />
הדרך שבה י<strong>ע</strong>קב מגשר בין האמת ל<strong>ע</strong>ולם השקר היא באמצ<strong>ע</strong>ות<br />
"התמימות", שמצד הפנים שלה כולה תום וטוב וכלפי חוץ היא יכולה<br />
להיות חסרה, פגומה ו<strong>ע</strong>רמומית. לכן ייחודיותו של י<strong>ע</strong>קב היא בהיותו<br />
הראשון שמצליח להגי<strong>ע</strong> לשלמות שבאה <strong>ע</strong>ם חסרונות. למ<strong>ע</strong>שה, התמימות<br />
נחשבת למ<strong>ע</strong>לה חיובית ול"שלמות" דווקא משום שיש בה גם צד של<br />
חיסרון. כדוגמה לכך מביא ר' צדוק את אברהם שנקרא "שלם" רק לאחר<br />
שפגם בגופו והחסיר ממנו במצוות המילה. אי לכך המציאות דורשת<br />
ל<strong>ע</strong>תים הנהגה שאין בה תמימות כפשוטה: "...ופ<strong>ע</strong>מים יש שאי אפשר<br />
89<br />
92<br />
93<br />
87<br />
90<br />
91<br />
88<br />
קומץ המנחה, ח"ב, <strong>ע</strong>, 63; תקנת השבין, ו, 27; קדושת שבת, ז, 43–44.<br />
<strong>ע</strong>ל חטאם ותשובתם של יהודה דוד אצל ר' צדוק ראו ליוור (ל<strong>ע</strong>יל, ה<strong>ע</strong>רה <strong>ע</strong>מ'<br />
240–242. <strong>ע</strong>ל התמודדותו של משה אצל ר' צדוק, ראו צדקת הצדיק, אות רנט.<br />
קונטרס דברי חלומות, ח,<br />
כך הוא סולל את הדרך לקשר בין <strong>ע</strong>ולמנו ל<strong>ע</strong>ולם גן -ה<strong>ע</strong>דן (שם). <strong>ע</strong>ובדה זו<br />
מתחברת לתפיסתו של ר' צדוק (ראו קומץ המנחה, ח"ב, ס, שם, נו,<br />
ב<strong>ע</strong>קבות מספר מקורות בספרות הזוהר כי י<strong>ע</strong>קב נחשב ל"תיקון אדם הראשון" או<br />
למ<strong>ע</strong>ין ממלא מקומו. תפיסה זו מבוססת <strong>ע</strong>ל התלמוד הבבלי, בבא מצי<strong>ע</strong>א פד, <strong>ע</strong>"א<br />
וולפסון, "דמות י<strong>ע</strong>קב חקוקה בכיסא הכבוד: <strong>ע</strong>יון נוסף בתורת הסוד של<br />
חסידות אשכנז", משואות (תשנ"ד), <strong>ע</strong>מ' ובה<strong>ע</strong>רה 18 שם).<br />
באמת, אונקלוס מתרגם את המילה "תמים" כ"שלם", למשל, את הפסוק "וי<strong>ע</strong>קב<br />
איש תם" (בראשית כה, כז) תרגם אונקלוס: "וי<strong>ע</strong>קב גבר שלים" (שם, <strong>ע</strong>ל אתר). <strong>ע</strong>ל<br />
הבנה אחרת במשמ<strong>ע</strong>ות המילה "תם" בהקשרו של י<strong>ע</strong>קב, ראו א' ברור, "ויהי <strong>ע</strong>שו<br />
איש יוד<strong>ע</strong> ציד איש שדה וי<strong>ע</strong>קב איש תם יושב אהלים", בית מקרא, יז (תשל"ב),<br />
(51<br />
,(24<br />
;55<br />
,134<br />
.184<br />
נו, 51.<br />
'<br />
<strong>ע</strong>מ' 68–69.<br />
קומץ המנחה, ח"ב,<br />
הר<strong>ע</strong>יון שאברהם נקרא "שלם" מופי<strong>ע</strong> במספר מקורות חז"ליים, כגון: משנה,<br />
נדרים ג, יא; מדרש תנחומא, פרשת קרח, סימן יב.<br />
לר' צדוק תפיסה כוללת הדוגלת כי כדי לזכך מידה טובה יש להשתלם במידה<br />
השלילית ההפכית לה (במקרה שלנו: התמימות והרמאות): "בירור כל מידה הוא<br />
בההיפך, כי אין לך שום מידה שאין בה צד שראוי להשתמש להיפך, והמדות הם<br />
חלוקים בנפשות מתולדתן, שיש שהוא בטב<strong>ע</strong>ו רחמן ובירורו להתאכזר <strong>ע</strong>ל <strong>ע</strong>מלק<br />
86<br />
87<br />
88<br />
89<br />
90<br />
91<br />
92<br />
93
Change language