ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
161<br />
ישראל רוזנסון<br />
[...]<br />
בתרצ"ב. במבט תכליתני מן ההווה, ה<strong>ע</strong>ולם של המחצית הראשונה של<br />
שנות השלושים נראה כצו<strong>ע</strong>ד בדרך ברורה מאוד, חד-כיוונית; השואה<br />
מצטיירת כתוצאה הבלתי נמנ<strong>ע</strong>ת של כל מה שקדם לה; כך נראים הדברים<br />
בראייה לאחור. אך באשר למבט מנקודת המוצא דאז, לויטקינד היה<br />
בוודאי מושג ברור <strong>ע</strong>ל <strong>ע</strong>וצמת השנאה הנאצית, אך בשלב ההוא קשה היה<br />
<strong>ע</strong>דיין לראות בה גורם סכנה בינלאומי יחידי ש<strong>ע</strong>תיד לפרק כליל את הסדר<br />
הבינלאומי. מבין ה<strong>ע</strong>ריצויות המתגבשות בשלב ההוא של המאה ה<strong>ע</strong>שרים,<br />
האויב הגדול נראה ב<strong>ע</strong>יניו דווקא הקומוניזם, אותו קומוניזם שפ<strong>ע</strong>ם הצליח<br />
למצוא בו נקודת זכות פוטנציאלית (ל<strong>ע</strong>יל ולהלן), ו<strong>ע</strong>תה התגלה במלוא<br />
מ<strong>ע</strong>רומיו המוסריים. ב<strong>ע</strong>בר הקרוב (תרפ"ד) הבי<strong>ע</strong> ויטקינד השקפה הרואה<br />
בכל מהפכה ולו נצנוץ של צדק חבוי:<br />
כי הנה ישנן <strong>ע</strong>מים וממלכות אשר בכל <strong>ע</strong>ושרן ותקפן יש לחשוב אותן <strong>ע</strong>דיין<br />
'ללית ביה ישוב' ללא סדר ומשפט בארץ, ללא הנהגת צדק במדינה, ואז כאשר<br />
תג<strong>ע</strong>נה ממלכות כאלה למרום פסגת התפתחותן המדינית, כי יש אשר מניחים את<br />
השמיר, זה תול<strong>ע</strong>ת המשי הקטן, זו תול<strong>ע</strong>ת הצדק הצנו<strong>ע</strong>ה והמנקרת 'אשינא<br />
דטורא' <strong>ע</strong>ל ראש ההר המחודד והתלול הזה, והצדק המכרי<strong>ע</strong> את הכל <strong>ע</strong>ושה את<br />
שלו ו'טורא דא פק<strong>ע</strong>' ריבולוציות מתחילות להתפרץ פה ושם, וההר הגדול<br />
מתבק<strong>ע</strong> ומתנפץ לרסיסים, ואז 'מנקיט בזרי' מביאים גר<strong>ע</strong>ינים חדשים סדרי חברה<br />
ומשפט חדשים, יותר מתוקנים ויותר ראוים לת<strong>ע</strong>ודתם, 'ושדי התם והוו ישוב'<br />
חיי תרבות וישוב חדשים מתחילים לפכות במדינה הנה הכל יתפרק ויתנפץ<br />
לרגלי הצדק ה<strong>ע</strong>ולמי אשר כח השמיר כחו, והריבולוציות ה<strong>ע</strong>ולמיות החדשות<br />
תוכיחנה נא כל אלה!<br />
[...]<br />
59<br />
58<br />
בסקירת פו<strong>ע</strong>לו הרוחני של ויטקינד מצטיירת רגישות מתמשכת ל<strong>ע</strong>וולות;<br />
היא הניבה בימי נ<strong>ע</strong>וריו את "שירת הי<strong>ע</strong>ר" שבה הוא <strong>ע</strong>ורך השוואה (ב<strong>ע</strong>קבות<br />
תהלים קד) בין הכפירים לבני האדם, ואותה הוא מסיים: "[...] ובכה<br />
נבכה... לגורל האדם, פרא הי<strong>ע</strong>רים!... / לגורל הטרופים, הנשוכים,<br />
לגורל הארץ, הבק<strong>ע</strong>ות, ה<strong>ע</strong>מקים, ההרים, / שבל<strong>ע</strong>ה וכיסתה<br />
<strong>ע</strong>ל הדם דם החללים!....". אכן, רגישותו לפ<strong>ע</strong>ר בין מנוצלים למנצלים,<br />
<strong>ע</strong>ולה <strong>ע</strong>ל כל צ<strong>ע</strong>ד וש<strong>ע</strong>ל; בתחילת דרכו היא הוב<strong>ע</strong>ה בחופשיות יתר, שכן<br />
האומללים... /<br />
...<br />
אברהם משה וויטקינד, ספר תו<strong>ע</strong>פות ראם, קובנה תרפ"ד, <strong>ע</strong>מ' י–יא, ב<strong>ע</strong>קבות גטין<br />
סח, <strong>ע</strong>"א.<br />
הנ"ל, ספר תו<strong>ע</strong>פות ראם, ורשה תר<strong>ע</strong>"ג, <strong>ע</strong>מ' קיז.<br />
58<br />
59
Change language