ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
תורה "לשמה": <strong>ע</strong>יון חוזר<br />
62<br />
ÌÂÎÈÒ<br />
הצגנו שני דגמים להבנת סוגיית "תורה לשמה": אחד של הרב לאם והשני<br />
שהוצ<strong>ע</strong> <strong>ע</strong>ל ידינו. נסכם את ההבדל היסודי ביניהם ואת ההשלכה ה<strong>ע</strong>יקרית<br />
<strong>ע</strong>ל משמ<strong>ע</strong>ות ההוויה הרגשית בתהליך הלימוד:<br />
א. הגדרת השאלה – לפי גישת רנ"ל, השאלה היא מה הי<strong>ע</strong>ד של תלמוד<br />
תורה? לפי הצ<strong>ע</strong>תנו, יש לשאול לאיזה כיוון אמור האדם הלומד תורה<br />
להפנות את אישיותו הרוחנית, כך שהתורה תשמש מ<strong>ע</strong>נה לשאיפותיו<br />
ה<strong>ע</strong>מוקות?<br />
ב. בקיום דרישת ה"לשמה": האם יש יתרון למ<strong>ע</strong>ורבות הרגשית? לפי<br />
הגישה הראשונה, אין סיבה לחשוב שיש כל יתרון כזה, מה שאין כן<br />
לפי הגישה השנייה. לפי דרכנו, יש להבין את ה<strong>ע</strong>יסוק ב"יראה"<br />
ב"ראשית חכמה" וב"נפש החיים" כ<strong>ע</strong>ידוד יצירת הקישור הרוחני<br />
ללימוד, קישור שהוא הבסיס ללימוד "לשמה".<br />
ברצוני לקוות שמאמר זה ישמש מאיץ למחקרי המשך, שכן אימוץ הגדרת<br />
ה"לשמה" באופן החדש שהצ<strong>ע</strong>נו כאן משאיר לנו משימה גדולה, אם <strong>ע</strong>לינו<br />
למצות את הפוטנציאל החינוכי הטמון בה. אמנם ראינו מחברים דגולים, ר'<br />
אליהו די וידש ור' חיים מוולוז'ין, שטרחו לפרוש בפני בני זמנם את הדרך<br />
ללימוד מתוך מ<strong>ע</strong>ורבות. האם הנתיבים שנסללו <strong>ע</strong>ל ידם פתוחים גם בפנינו?<br />
השואף להתקשר לתורה במאה ה-21 כלום יכול הוא ללמוד כיצד <strong>ע</strong>ושים<br />
זאת מתוך המקורות שחוברו בתקופות אחרות? גם אם נסכים שההדרכות<br />
וההסברים הקלאסיים שומרים <strong>ע</strong>ל רלבנטיות, קשה <strong>ע</strong>ם זאת להכחיש<br />
שכוחם היום הוא פחות מב<strong>ע</strong>בר. האם אנחנו יכולים להגי<strong>ע</strong> לאותה תוצאה<br />
באמצ<strong>ע</strong>ות שפה אחרת ומושגים התואמים יותר את החשיבה שלנו? לצורך<br />
32<br />
הרליגיוזי מתאר את מ<strong>ע</strong>ורבותו הרגשית של הלומד הקיים בכל סוגי ה"לשמה".<br />
"אהבה" <strong>ע</strong>שויה לציין את <strong>ע</strong>ומק הקשר וההזדהות המני<strong>ע</strong>ים את ה<strong>ע</strong>יסוק בתורה,<br />
שבל<strong>ע</strong>דיהם לא ייתכן ללמוד "לשמה" בשום מובן. לכן יש להבחין באופן יסודי<br />
בין מגמות המשתמשות בלימוד <strong>ע</strong>ל מנת להגי<strong>ע</strong> לתוצאה רוחנית, כמו הדבקות<br />
בכתבים החסידיים, לבין מחברים המזכירים אהבה בתור מני<strong>ע</strong> ללימוד, כמו<br />
הרמב"ם. הופ<strong>ע</strong>ת האהבה בדבריהם של האחרונים <strong>ע</strong>דיין אינה מצדיקה את סיווגם<br />
כב<strong>ע</strong>לי גישה "רליגיוזית" דווקא, בניגוד ל"מ<strong>ע</strong>שית" או "שכלית".<br />
חוץ, כמובן, מאשר במקרה של ה"לשמה" הרליגיוזי -דבקותי, שבו המטרה<br />
המוצהרת היא רגשית. כאמור, לא הרחבנו כאן ב<strong>ע</strong>ניין זה.<br />
32
Change language