ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
אילפא ורבי יוחנן: תורה וסחורה<br />
70<br />
7<br />
8<br />
וטב<strong>ע</strong>נא" [אם ישאלני איש דבר הלכה ולא אד<strong>ע</strong> להשיבו, אפיל <strong>ע</strong>צמי מתורן<br />
הספינה ואטב<strong>ע</strong> בים]. אכן הימור מסוכן הוא זה! אפשר שהוא בא ללמד <strong>ע</strong>ד<br />
כמה היה אילפא בטוח בכוחו בתורה, כפי שזה מתגלה ביד<strong>ע</strong> הלמדני<br />
שהפגין בפניהם, המ<strong>ע</strong>יד כמאה <strong>ע</strong>דים שהוא "מ<strong>ע</strong>ולם לא הניח 'חיי <strong>ע</strong>ולם'<br />
בש<strong>ע</strong>ה ש<strong>ע</strong>סק ב'חיי ש<strong>ע</strong>ה'". אפשר גם שזה בא לומר שב<strong>ע</strong>וד שסם החיים<br />
של רבי יוחנן הוא תורה ורק תורה, לאילפא סם החיים הוא תורה וסחורה<br />
המחוברות יחדיו. אילפא יוצא באופן נחרץ נגד התפיסה המפרידה הפרדה<br />
מוחלטת בין תורה לסחורה והרוה את <strong>ע</strong>ולם ה<strong>ע</strong>סקים כניגודו של <strong>ע</strong>ולם<br />
התורה.<br />
ראוי לציין שאת המבחן לאילפא לא "אנשי המקום" <strong>ע</strong>ורכים, כי הם<br />
"אנשי המקום" של רבי יוחנן אשר אינו מכיר בקיומה של דרך אחרת פרט<br />
ל"תורה ורק תורה", ומבחינתו לא תיתכן כלל האפשרות האחרת שאותה<br />
מבקש אילפא להוכיח. לכן "ההוא סבא" <strong>ע</strong>ורך את המבחן ומציג את<br />
השאלה. רק מי שמניח שתיתכן גם דרך אחרת יכול להי<strong>ע</strong>נות לאתגר שהציב<br />
אילפא.<br />
מי הוא "ההוא סבא"? ב<strong>ע</strong>לי התוספות אומרים: "כל מקום שהוא<br />
מזכיר ההוא סבא – הוא אליהו" (חולין ו, <strong>ע</strong>"א).<br />
אילפא שומ<strong>ע</strong> כאן את "קולו של אליהו" כשם שרבי יוחנן שמ<strong>ע</strong> קודם<br />
לכן את "קולם של המלאכים", איש-איש והקולות הנשמ<strong>ע</strong>ים לו. נראה ש<br />
"שיחתו" של אילפא <strong>ע</strong>ם "ההוא סבא" אינה אלא <strong>ע</strong>יצוב חיצוני של דיבורו<br />
הפנימי; זהו דין ודברים של האיש <strong>ע</strong>ם <strong>ע</strong>צמו; הוא השואל והוא המשיב.<br />
אילפא מבקש להפגין את כוחו בלימוד תורה <strong>ע</strong>ל ידי הבאת מקור<br />
משנאי לברייתא. מה כוח יש בדבר זה המ<strong>ע</strong>יד לכל היותר <strong>ע</strong>ל בקיאות?<br />
והלא ביקש הוא להראות שכוחו בתורה לא נגר<strong>ע</strong> בשל סחורה?!<br />
כידו<strong>ע</strong>, ברייתא היא קובץ תנאי שלא נכלל במשנה שכינס ו<strong>ע</strong>רך רבי<br />
יהודה הנשיא, זוהי משנה שנשארה "בחוץ". אילפא מראה את כוחו<br />
בהכנסתו של מי שנותר "בחוץ" אל תוככי הבית פנימה, אל המשנה. דבר<br />
זה הוא בבואה של מצבו. הוא האיש שבחר בחיים מחוץ לכותלי בית<br />
יונה פרנקל, <strong>ע</strong>יונים ב<strong>ע</strong>ולמו הרוחני של סיפור האגדה, תל -אביב תשמ"א, <strong>ע</strong>מ' 90.<br />
זהו "הקר<strong>ע</strong> באחדות" ש<strong>ע</strong>ליו כתב הרב ד"ר אליהו זיני במאמרו בתוך: יהודה שביב<br />
ירושלים תשנ"ז.<br />
(<strong>ע</strong>ורך), ממלכת כהנים וגוי קדוש<br />
(<strong>ע</strong>מ' 68–85),<br />
7<br />
8
Change language