ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
69<br />
רפי וקנין<br />
ודרך הסחורה, הם יכולים לבצ<strong>ע</strong> מהלך של בחירה, והם בוחרים איש-איש<br />
את דרכו. איש מהם אינו מנסה לשכנ<strong>ע</strong> את זולתו בצדקת דרכו. הפרידה<br />
השקטה שבה נפרדו השניים מבטאת את הלגיטימיות של כל החלטה ואת<br />
הכבוד שרחשו זה לבחירתו של זה.<br />
זוהי גם הסיבה שאין רבי יוחנן גולה את אוזנו של אילפא באשר לתוכן<br />
הדברים ששמ<strong>ע</strong>. הוא אינו מנסה לכפות את הרהוריו ומחשבותיו <strong>ע</strong>ל חברו,<br />
וגם אילפא אינו מבקש לד<strong>ע</strong>ת את אשר "שמ<strong>ע</strong>" רבי יוחנן איש-איש<br />
ומחשבותיו, איש-איש והרהוריו, איש איש ודרכו. רבי יוחנן לדרכו, דרך<br />
התורה, ואילפא לדרכו, דרך ה<strong>ע</strong>סקים. זה לחממה של בית המדרש, הבטוחה<br />
והיציבה, וזה לספינה המיטלטלת בים, חשופה לס<strong>ע</strong>רות ולסכנות.<br />
רבי יוחנן מחליט לחזור אל בית המדרש תוך נכונות לשלם את מחיר<br />
הדוחק והמחסור. אילפא מחליט להמשיך בדרכו, דרך ה<strong>ע</strong>סקים והרווחים.<br />
זה לתורה וזה לסחורה, זה ל"חיי <strong>ע</strong>ולם" וזה ל"חיי ש<strong>ע</strong>ה".<br />
–<br />
‰„‚‡Â ‰Îω<br />
כאשר חזר אילפא ממס<strong>ע</strong>ותיו ה<strong>ע</strong>סקיים במרחבי הים, קיבלה את פניו<br />
הידי<strong>ע</strong>ה שחברו, רבי יוחנן, מונה לראש ישיבה. לידי<strong>ע</strong>ה זו מצטרפים דברי<br />
קנטור מפיהם של אנשי המקום: "אי אתיב מר וגריס לא היה מליך מר?!"<br />
[אם היה אדוני יושב ולומד לא היה נ<strong>ע</strong>שה ראש ישיבה?!] לשמ<strong>ע</strong> הדברים<br />
הללו "אזל תלא נפשיה באסקריא דספינתא" [הלך ותלה <strong>ע</strong>צמו בתורן של<br />
ספינה].<br />
זו תגובה חריפה המלמדת שהדברים חרו לו מאוד. את המ<strong>ע</strong>שה<br />
התמוה הזה פירש רבי יוסף חיים בן אליהו מבגדאד: "תלה <strong>ע</strong>צמו בנס<br />
הספינה לרמוז – גם <strong>ע</strong>תה הוא מוכן וראוי להיות ראש ישיבה, שבהליכתו<br />
לסחורה לא נתמ<strong>ע</strong>טה השגתו בתורה". כלומר, מלב-לבה של הספינה<br />
המיטלטלת בים והחשופה לסכנות ולפג<strong>ע</strong>ים, מלב לבו של <strong>ע</strong>ולם ה<strong>ע</strong>סקים<br />
ומהמקום המסמל יותר מכל את הסיכונים ש<strong>ע</strong>ולם זה כרוך בהם, מבקש<br />
אילפא להוכיח שט<strong>ע</strong>ות בידם, ושכל זמן <strong>ע</strong>יסוקו בסחורה לא מנ<strong>ע</strong> <strong>ע</strong>צמו<br />
מתורה. ו<strong>ע</strong>וד הוא אומר כמשיב מלחמה ש<strong>ע</strong>רה, דברי קנטור תחת קנטור:<br />
"אי איכא דשאיל לי... ולא פשטינא ליה... נפילנא מאסקריא דספינתא<br />
6<br />
6 בן יהויד<strong>ע</strong>, ירושלים תשכ"ד.