ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
"והנה הספק הראשון הזה..." – הרב אברהם משה ויטקינד<br />
150<br />
33<br />
35<br />
שהתנו<strong>ע</strong>ות הסוציאליסטיות ביקשו לתקן, ותיקונן יבוא רק בשימוש הנכון<br />
ב"דבר אלהים" ש"יוכל להיות לו לצרי מרפא".<br />
היסטוריה "מתבצ<strong>ע</strong>ת" במ<strong>ע</strong>גלים רחבים יותר מאשר המ<strong>ע</strong>גל של ה<strong>ע</strong>ם<br />
היהודי; הקשר ל<strong>ע</strong>מים מובלט אצל הרב ויטקינד בדברו בהקדמה <strong>ע</strong>ל הספר<br />
הנהו גם ספר החיים מגלת האדם ותהפוכותיו, ויתר מ<strong>ע</strong>ללי<br />
ה<strong>ע</strong>מים בכל דור ודור". ואך מתבקש כי במבט תורני לנושא תהיה<br />
מובלטת מאוד הזיקה ל"פרשת בל<strong>ע</strong>ם", שכידו<strong>ע</strong>, היא המ<strong>ע</strong>ניקה לסדרת<br />
הספרים את שמה: "[...] ובכל אלה אתה רואה שוב את מיטב קדושת<br />
ישראל בתור '<strong>ע</strong>ם לבדד' והבדלתם החצובה כחטיבה מיוחדת 'מראש הררי<br />
קדם', ובגאון צבי תפארת גם ל<strong>ע</strong>תידות היצירה ודברי ה<strong>ע</strong>מים באחרית<br />
התפתחותם, אשר כלו אומר כבוד לה' אלהי ישראל מ<strong>ע</strong>ולם ה' צבאות<br />
שמו". מתוך "<strong>ע</strong>ם לבדד ישכון", ביטוי שכה מסמל את לבדיותו המהותית<br />
של <strong>ע</strong>ם ישראל, צומחת הזיקה ל<strong>ע</strong>ולם הלאומי, שיש לה מקצת סימוכין<br />
בפרשה מקראית זו. בהתאמה לכך, וכפי שילך ויתברר בהמשך, הרב<br />
ויטקינד רואה את הנאמר בפרשת בל<strong>ע</strong>ם רק כנקודת מוצא ראשונית<br />
להבהרת מ<strong>ע</strong>מד ישראל בהיסטוריה.<br />
בספר הרבי<strong>ע</strong>י מודגש הפן ההיסטורי בהשוואה שהוא <strong>ע</strong>ורך בין<br />
הפ<strong>ע</strong>ילות הרוחנית המתחדשת בין ה<strong>ע</strong>מים למה שאמור להתרחש בקרבנו:<br />
השלישי: "[...]<br />
[...]<br />
34<br />
ואם בקרב כל <strong>ע</strong>ם ולשון כך, אצל '<strong>ע</strong>ם ה<strong>ע</strong>מים' ב<strong>ע</strong>ל 'ספר הספרים' <strong>ע</strong>ל אחת כמה<br />
וכמה ומה גם בתקופתנו זו, התקופה הפ<strong>ע</strong>ילה ביותר בדברי ימי ישראל,<br />
התקופה הקוראת אותנו היום למ<strong>ע</strong>שים כבירים ומכרי<strong>ע</strong>ים בחיינו המתרקמים<br />
מחדש <strong>ע</strong>ל הררי ציון וירושלים, בש<strong>ע</strong>ה רבת האחריות כזו, קשה להת<strong>ע</strong>לם ביותר<br />
מכל המתרחש והמתהווה ב<strong>ע</strong>ולמנו וכצופים לבית ישראל, <strong>ע</strong>לינו ל<strong>ע</strong>מוד <strong>ע</strong>ל<br />
המשמר הכן להראות ל<strong>ע</strong>ם את ההוראה גבוהה של התורה<br />
36<br />
.[...]<br />
בנקודה זו הוא מנצל בצורה הברורה ביותר את שם הספר, לא רק כדי<br />
לייחסו לבל<strong>ע</strong>ם – הנביא ל<strong>ע</strong>מים – אלא גם כדי לנקוט <strong>ע</strong>מדה מול הספק<br />
התורני באשר להתפתחויות החדשות והחשש מהה<strong>ע</strong>פלה ללא ארון ה':<br />
שם.<br />
שם, <strong>ע</strong>מ' ז.<br />
במיוחד סוף דברי בל<strong>ע</strong>ם המתייחסים במישרין ללאומים ידו<strong>ע</strong>ים<br />
טו–כה).<br />
הנ"ל, ספר תו<strong>ע</strong>פות ראם, קיידן תרצ"ג, <strong>ע</strong>מ' ז–ח.<br />
(במדבר כד,<br />
33<br />
34<br />
35<br />
36
Change language