ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
237<br />
אלכסנדר אבן-חן<br />
61<br />
62<br />
ה'סובייקט האנושי' נושא ב<strong>ע</strong>ת וב<strong>ע</strong>ונה אחת גם את 'כני<strong>ע</strong>תו המוחלטת' וגם<br />
את 'זכות הבכורה'. 'זכות בכורה' – כי אף אחד לא יכול לבוא במקומו.<br />
האחריות איננה ניתנת למסירה. תפיסות אלה של לוינס מ<strong>ע</strong>צימות את<br />
האחריות של היחיד <strong>ע</strong>בור האחר, אבל באופן פרדוקסלי הן משקפות גם<br />
'כני<strong>ע</strong>ה' מוחלטת של היחיד. ל<strong>ע</strong>ומת ניטשה, היחיד יקריב <strong>ע</strong>צמו <strong>ע</strong>בור<br />
ה'אחר' אך לא למ<strong>ע</strong>ן <strong>ע</strong>צמו. ולוינס קוב<strong>ע</strong> שתבי<strong>ע</strong>ת ה'אני' מ<strong>ע</strong>צמו להקרבה<br />
היא 'אינסופית' משום שבשום רג<strong>ע</strong> לא יכול הוא לומר 'מילאתי' את<br />
חובתי. יש בכך 'תהילה' של ה'<strong>ע</strong>בדות'. דווקא הסובייקטיביות<br />
המוחלטת היא זו המביאה להקרבה בשביל הכלל ['האחר']. בתפיסה זו יש<br />
קסם רב, ואין ספק שמבחינת לוינס יש בה גם משמ<strong>ע</strong>ות אישית. מובן<br />
שתפיסה זו פותחה אחרי מלחמת ה<strong>ע</strong>ולם השנייה שבה לחם לוינס. אולם<br />
נכון לש<strong>ע</strong>ר שמאוחר יותר לוינס ה<strong>ע</strong>לה <strong>ע</strong>ל ד<strong>ע</strong>תו חוויות שבהן נדרש<br />
'להקריב' <strong>ע</strong>צמו למ<strong>ע</strong>ן 'אחרים'.<br />
64<br />
63<br />
65<br />
?ÌȉÂÏ-‡<br />
בתורתו של לוינס בולטת הי<strong>ע</strong>דרותו של א-לוהים. האל הטרנסצנדנטי הוא<br />
'אחר' באופן 'מוחלט', וכמו שטו<strong>ע</strong>ן זאב לוי, אף אם תורת לוינס אינה 'א-<br />
Levinas (ל<strong>ע</strong>יל, ה<strong>ע</strong>רה 33), <strong>ע</strong>מ' 76.<br />
רוזנברג מ<strong>ע</strong>יר: "האחר יוצר בי אחריות. אני אחראי לאחר מבלי לצפות להדדיות<br />
כלשהי" (הנ"ל [ל<strong>ע</strong>יל ה<strong>ע</strong>רה 34].<br />
78. שם, <strong>ע</strong>מ'<br />
מאיר טו<strong>ע</strong>ן: " one In addition, Levinas’s thinking on Judaism implies that<br />
speaks differently about God, not as a Ding an sich, a being or a superbeing,<br />
but as a high demand coming from the Other’s face, as a trace in the<br />
Other’s face that is immediately effaced and can never be retraced. The<br />
word God has not as its denotation some hyperousiological entity; it refers<br />
to what remains always exterior to my horizons, to the infinite rupturing of<br />
Ephraim Meir, Levinas' Jewish Thought – Between ראו ."my totality<br />
.Jerusalem and Athens, Jerusalem 2008, p. 5<br />
רוזנברג מצבי<strong>ע</strong> <strong>ע</strong>ל הבדל מהותי בין לוינס לבין היידגר: "אנו מחפשים את הקב"ה<br />
בתור האחר המוחלט. כאן נ<strong>ע</strong>וץ אחד ממוקדי המרד של לוינס בהיידגר. לדידו של<br />
היידגר, בחיפושנו אחר הישות אנו מגי<strong>ע</strong>ים לרובד הבסיסי ביותר, לשאלה היסודית<br />
ביותר של המטפיזיקה. לוינס מחפש את מה שמ<strong>ע</strong>בר לישות" (הנ"ל [ל<strong>ע</strong>יל,<br />
ה<strong>ע</strong>רה 34].<br />
61<br />
62<br />
63<br />
64<br />
65
Change language