ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
88 אמת, נרטיב וי<strong>ע</strong>קב אבינו – התבוננות בתורותיו של ר' צדוק הכהן מלובלין<br />
לפי מדרש זה, י<strong>ע</strong>קב חשד בלבן שייתן לו שפחה במקומה של רחל, ו<strong>ע</strong>ל כן<br />
החליט ללכת "באותו ראש" ומסר לרחל סימנים. רק חשדנותו של י<strong>ע</strong>קב,<br />
שהיא מידה שלילית מ<strong>ע</strong>יקרה, אפשרה לו לגלות את מה שה<strong>ע</strong>ולם זימן לו.<br />
מהמשך דברי חז"ל אנו למדים כי הלגיטימציה של י<strong>ע</strong>קב לרמות שאובה<br />
מהפסוק מספר שמואל: "<strong>ע</strong>ם נבר תתבר ו<strong>ע</strong>ם <strong>ע</strong>קש תתפל" (שמ"ב כב, כז).<br />
<strong>ע</strong>ל פי פסוק זה, יש ללכת באותו "ראש" של מי שניצב מולך. אם מול י<strong>ע</strong>קב<br />
ניצב כ<strong>ע</strong>ת "נבר" כלבן, הרי שלי<strong>ע</strong>קב יש את מלוא הלגיטימציה להתנהג<br />
<strong>ע</strong>מו באותו המטב<strong>ע</strong>. <strong>ע</strong>ל פי מדרש זה, י<strong>ע</strong>קב משקר כאפשרות טקטית. זוהי<br />
טקטיקה שהוא בוחר במוד<strong>ע</strong> בהתאם לנסיבות כאשר מולו <strong>ע</strong>ומד רמאי<br />
אמתי כלבן.<br />
גישת "<strong>ע</strong>ם נבר תתבר" לגיטימית, לד<strong>ע</strong>ת ר' צדוק, רק במצב<br />
שמתקיימים שני התנאים האלה: אם מולך באמת ניצב "נבר" ואין בררה<br />
אלא להתמודד אתו בדרך זו, ואם ההתמודדות (גם אם היא נ<strong>ע</strong>שית במרמה)<br />
באה ממקום של "תמימות", שבמהותה היא טוב, ולא ממקום של רו<strong>ע</strong>:<br />
"....נמצא בירור י<strong>ע</strong>קב רק מצד הרמאות שהוא ה<strong>ע</strong>דר השלימות והתמימות<br />
שגם זה רק טוב...". לכן, לד<strong>ע</strong>ת ר' צדוק, שקרותו של י<strong>ע</strong>קב היא בדי<strong>ע</strong>בד<br />
וכטקטיקה בלבד. אין זה אורח חיים שהוא שלם <strong>ע</strong>מו, וכוונותיו במ<strong>ע</strong>שי<br />
השקר הם לטוב בלבד. ר' צדוק אינו מצדיק את שקריו של י<strong>ע</strong>קב אלא מתרץ<br />
אותם כמחויבי המציאות בסיטואציות שנתקל במהלך חייו.<br />
58<br />
57<br />
60<br />
61<br />
59<br />
תרגום: "...האם תינשאי לי? אמרה לו: כן, אבל אבא רמאי ולא תוכל לו. אמר לה:<br />
אחיו אני ברמאות. אמרה לו: ומי התיר לצדיקים ללכת ברמאות? אמר לה: כן, '<strong>ע</strong>ם<br />
נבר תתבר ו<strong>ע</strong>ם <strong>ע</strong>קש תתפל'...".<br />
ראו גם ההרחבה של הסיפור ש<strong>ע</strong>שה ר' צדוק: קונטרס דברי חלומות, ז,<br />
הפסוק מובא גם בתהלים יח, כז, בלשון שונה במקצת: "<strong>ע</strong>ם נבר תתברר ו<strong>ע</strong>ם <strong>ע</strong>קש<br />
תתפתל".<br />
חז"ל דורשים את לבן הארמי כרמאי (ארמי–רמאי בשיכול אותיות) – ראו למשל<br />
בראשית רבה, סג, ד; מדרש שכל טוב, בראשית כח; בראשית רבה, <strong>ע</strong>, יט.<br />
קומץ המנחה ח"ב, <strong>ע</strong>, 63. <strong>ע</strong>ל ה"תמימות" נרחיב בהמשך דברינו.<br />
<strong>ע</strong>ל מבט מסנגר דומה <strong>ע</strong>ל י<strong>ע</strong>קב אבינו כסוג של "פוליטיקאי דתי", ראו י'<br />
שטיינברגר, "פרשת ויצא: י<strong>ע</strong>קב אבינו וגבולות האמת בהגותו של הרב אליהו<br />
אלי<strong>ע</strong>זר דסלר", בתוך: נ' רוטנברג (<strong>ע</strong>ורך), הוגים בפרשה, תל אביב: ידי<strong>ע</strong>ות<br />
אחרונות,<br />
.184<br />
,2005 <strong>ע</strong>מ' .101–91<br />
56<br />
57<br />
58<br />
59<br />
60<br />
61
Change language