ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
65<br />
רפי וקנין<br />
‰¯ÂÁÒ ‰¯Â˙ :ÔÁÂÈ È·¯Â ‡ÙÏȇ<br />
˙ÈÎÂÈÁ ˙‚‰· ¯ÂÚÈ˘<br />
מוקדש לרב ישראל קליין שליט"א<br />
ברגשי כבוד ויקר<br />
אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא. דחיקא להו מילתא טובא, אמרי: ניקום<br />
וניזיל וני<strong>ע</strong>בד <strong>ע</strong>יסקא, ונקיים בנפשין "אפס כי לא יהיה בך אביון". אזלו אותבי<br />
תותי גודא ר<strong>ע</strong>י<strong>ע</strong>א. הוו קא כרכי ריפתא. אתו תרי מלאכי השרת, שמ<strong>ע</strong>יה רבי<br />
יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי <strong>ע</strong>לייהו האי גודא ונקטלינהו, שמניחין חיי <strong>ע</strong>ולם<br />
הבא ו<strong>ע</strong>וסקין בחיי ש<strong>ע</strong>ה! אמר ליה אידך: שבקינהו, דאיכא בהו חד דקיימא ליה<br />
ש<strong>ע</strong>תא. רבי יוחנן שמ<strong>ע</strong>, אילפא לא שמ<strong>ע</strong>. אמר ליה רבי יוחנן לאילפא: שמ<strong>ע</strong> מר<br />
מידי? – אמר ליה: לא. אמר: מדשמ<strong>ע</strong>י אנא ואילפא לא שמ<strong>ע</strong>. שמ<strong>ע</strong> מינה לדידי<br />
קיימא לי ש<strong>ע</strong>תא. אמר ליה רבי יוחנן: איהדר ואוקי בנפשאי "כי לא יחדל אביון<br />
מקרב הארץ". רבי יוחנן הדר, אילפא לא הדר. <strong>ע</strong>ד דאתא אילפא מליך רבי<br />
יוחנן. אמרו לו: אי אתיב מר וגריס לא הוה מליך מר? אזל תלא נפשיה באסקריא<br />
דספינתא, אמר: אי איכא דשאיל לי במתניתא דרבי חייא ורבי אוש<strong>ע</strong>יא ולא<br />
פשטינא ליה ממתניתין נפילנא מאסקריא דספינתא וטב<strong>ע</strong>נא. אתא ההוא סבא,<br />
תנא ליה: האומר תנו שקל לבניי בשבת והן ראויין לתת להם סל<strong>ע</strong> – נותנין להם<br />
סל<strong>ע</strong>. ואם אמר אל תתנו להם אלא שקל – אין נותנין להם אלא שקל. אם אמר<br />
מתו ירשו אחרים תחתיהם בין שאמר "תנו", בין שאמר "אל תתנו" – אין נותנין<br />
להם אלא שקל. – אמר ליה: הא מני – רבי מאיר היא דאמר: מצוה לקיים דברי<br />
המת.<br />
–<br />
[אילפא ורבי יוחנן היו לומדים תורה. נדחק להם הדבר מאוד (דוחק הפרנסה).<br />
אמרו: נקום ונלך ונ<strong>ע</strong>שה איזה שהוא <strong>ע</strong>סק ונקיים ב<strong>ע</strong>צמנו (את הפסוק) "אפס כי<br />
לא יהיה בך אביון" (דברים טו, ד) (שלא ני<strong>ע</strong>שה אנו אביונים). הלכו ישבו תחת<br />
כותל ר<strong>ע</strong>ו<strong>ע</strong> והיו אוכלים פת. באו שני מלאכי השרת. שמ<strong>ע</strong> רבי יוחנן שאמר אחד<br />
לחברו: הבה נשליך <strong>ע</strong>ליהם כותל זה ונהרגם לפי שמניחין חיי <strong>ע</strong>ולם ו<strong>ע</strong>וסקין<br />
בחיי ש<strong>ע</strong>ה. אמר לו (המלאך) האחר: הנח להם, יש ביניהם אחד שהש<strong>ע</strong>ה <strong>ע</strong>ומדת<br />
לו (ויבוא להצלחה רבה). רבי יוחנן שמ<strong>ע</strong>, אילפא לא שמ<strong>ע</strong>. אמר לו רבי יוחנן
Change language