ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
"והנה הספק הראשון הזה..." – הרב אברהם משה ויטקינד<br />
158<br />
ה<strong>ע</strong>מדת השבת דווקא מול חיבת הארץ ותפיסתה כאינדיקציה לזיקתה של<br />
הציונות לדת, מתבקשת כמובן בגין חשיבותה ההלכתית והאגדית ה<strong>ע</strong>צומה,<br />
וגם משום שלשבת יש בהכרח אופי פומבי, וחסרונה ניכר ביותר בדיוק<br />
במרחב שבו מתממשת אהבת הארץ. רוצה לומר, גילויי מימושה של אהבת<br />
הארץ – וזה יכול להתייחס לטווח נרחב של פ<strong>ע</strong>ילות, בין שמדובר בטקסים,<br />
בטיולים, וכדומה ובין שמדובר בפ<strong>ע</strong>ולת בניין וכיבוש <strong>ע</strong>לולים ליטול<br />
חלק באופן פומבי בשבת ל<strong>ע</strong>יני כול; וכפי ששמירת שבת צוב<strong>ע</strong>ת באור<br />
מיוחד את ה<strong>ע</strong>ולם, חילולה – גם אם לצורכי יישום הציונות – מאפיל <strong>ע</strong>ל<br />
האור הזה. ניתן לחדד כמובן את ההשוואה הזו באמצ<strong>ע</strong>ות ניתוח פילוסופי<br />
פשוט הקושר את שבת לזמן ב<strong>ע</strong>וד הארץ קשורה למקום; הקשר ל"מקום"<br />
היהודי מחייב השלמה בזיקה ל"זמן" היהודי, וזו לא התממשה כידו<strong>ע</strong> די<br />
הצורך בציונות החילונית. מכל מקום, לא רק השבת כמצווה בודדת<br />
חשובה ככל שתהיה – בולטת בחסרונה במפ<strong>ע</strong>ל הלאומי ההולך וקורם <strong>ע</strong>ור<br />
וגידים. תוכחה <strong>ע</strong>ל בסיס צר זה מתאימה ב<strong>ע</strong>צם לכל מוכיח דתי ב<strong>ע</strong>ל<br />
אוריינטציה ציונית הכמה לבניית הארץ תוך הימנ<strong>ע</strong>ות מביצו<strong>ע</strong> <strong>ע</strong>ברות;<br />
הב<strong>ע</strong>יה שויטקינד מ<strong>ע</strong>ורר בהקשר זה איננה מצטמצמת לכך, ב<strong>ע</strong>ייתו היא<br />
היסטוריוסופית ביסודה, ו<strong>ע</strong>ולה לפני השטח מתוך השוואה של החדש<br />
לישן. לצורך זה מו<strong>ע</strong>יל השימוש בספר במדבר, ספר, שבה<strong>ע</strong>מידו תיאור של<br />
מצב ביניים (יש לכך השלכות רבות במקרא) הקשור בדרך בין מצרים<br />
לארץ ישראל, גלומה בו מקבילה מהותית למצב הנוכחי.<br />
במסגרת הזיקה לספר במדבר מרבה ויטקינד להשתמש בסיטואציה של<br />
ה"מ<strong>ע</strong>פילים" שמקופלת בה החשש לסטייה מהותית <strong>ע</strong>ל סף הגשמת<br />
–<br />
–<br />
51<br />
53<br />
52<br />
במדרש נקשרים שבת וגלות בדברים מפורסמים של אמוראים, ש"אלמלא שמרו<br />
ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון ואלמלא משמרין שתי שבתות<br />
כהלכתן מיד נגאלין" (בבלי, שבת קיח, <strong>ע</strong>"א-<strong>ע</strong>"ב), וש"לא חרבה ירושלים אלא<br />
בשביל שחיללו בה את השבת" (בבלי, שבת קיט, <strong>ע</strong>"א). הדברים מתקשרים ל<strong>ע</strong>ניין<br />
שביתת הארץ בשבי<strong>ע</strong>ית ול"פולמוס השמיטה". אכן, דווקא השביתה קושרת<br />
למקום, ובזרמי <strong>ע</strong>ומק הדבר יכול להביא למחשבות לא -ציונות.<br />
<strong>ע</strong>ל כך ראו צבי צמרת, "<strong>ע</strong>לינו להפוך את שבתותינו למדורות של תרבות – <strong>ע</strong>מדות<br />
ציוניות לא -אורתודוקסיות כלפי שבת", בתוך: י<strong>ע</strong>קב בלידשטיין (<strong>ע</strong>ורך), שבת<br />
ר<strong>ע</strong>יון היסטוריה מציאות (<strong>ע</strong>מ' 121-99), באר שב<strong>ע</strong> תשס"ד.<br />
במפורש <strong>ע</strong>וסק בכך ירמיהו, במיוחד בפרק ב המפורסם המתאר את הוויית המדבר<br />
כתקופה ייחודית (לטובה!) בתולדות ישראל.<br />
–<br />
51<br />
52<br />
53
Change language