ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
195<br />
שרון כהן<br />
אנו מקבלים חיזוק נוסף למסקנה שבכל מקרה אנו מחנכים ל<strong>ע</strong>רכים<br />
התואמים את <strong>ע</strong>רכי החברה הסובבת ואי-אפשר שלא לחנך ל<strong>ע</strong>רכים בכלל.<br />
יחד <strong>ע</strong>ם זאת, לא כדאי להנחיל <strong>ע</strong>רכים בכפייה, כיוון שהילד <strong>ע</strong>לול למרוד<br />
ב<strong>ע</strong>רכים שהו<strong>ע</strong>ברו בכפייה אף שהוא מסכים אתם. ונצטרך לשכנ<strong>ע</strong>ו ב<strong>ע</strong>מל<br />
רב ש<strong>ע</strong>ליו ל<strong>ע</strong>שות הפרדה בין ה<strong>ע</strong>רכים ובין הדרך שבה הו<strong>ע</strong>ברו אליו. לכן<br />
יש לאפשר לאדם לבחור ב<strong>ע</strong>רכים המתאימים לו.<br />
החינוך הדתי נתפס אצל הרבה אנשים כחינוך המתווה דרך מוגדרת<br />
ובכך הוא כפייתי יותר מהחינוך הכללי. ההיסטוריה של דתות שונות<br />
מוכיחה שבשם הדת אפשר ל<strong>ע</strong>שות פש<strong>ע</strong>ים נגד האנושות (אינקוויזיציה,<br />
מס<strong>ע</strong> צלב, ג'יהאד וכו'). אצל רבים מההוגים בני זמננו לא נראית, לצ<strong>ע</strong>רנו,<br />
הבחנה ברורה בין הדת היהודית לבין דתות אחרות, אף שמ<strong>ע</strong>ולם הזרם<br />
הדתי המרכזי לא הטיף לרצח או למ<strong>ע</strong>שים מתו<strong>ע</strong>בים אחרים. בכל חברה יש<br />
כאלה שמפרשים דברים כפי שהם רוצים (הנאצים "הנאורים" ימ"ש, למשל<br />
לא פ<strong>ע</strong>לו בשם הדת, ובכל זאת רצחו מיליונים ו<strong>ע</strong>ינו רבים <strong>ע</strong>וד יותר).<br />
מחקרים רבים מדברים <strong>ע</strong>ל חשיבות הצבת הגבולות לאדם והתוויית<br />
הדרך, החל מסוציולוגים המזהירים מכך שחופש אין פירושו אנרכיה או<br />
קבלת זכויות <strong>ע</strong>ל חשבון האחרים, והגבולות הכרחיים לשמירת זכויותיו של<br />
הפרט, וכלה בהשלכות חינוכיות <strong>ע</strong>ל האינדיווידואל, למשל מחקרים <strong>ע</strong>ל<br />
נ<strong>ע</strong>רים מתבגרים המוכיחים שהם מאושרים יותר דווקא כאשר ההורה<br />
"מת<strong>ע</strong>רב" בהתוויית דרכם ומציב להם גבולות מסוימים (לדוגמה, לילד קל<br />
יותר להגיד לחבר שהוריו אינם מרשים לו לקבל חברים בביתו <strong>ע</strong>ד שיסיים<br />
את שי<strong>ע</strong>וריו מאשר לומר זאת ביזמתו).<br />
החינוך הדתי, אם כן, בא לסיי<strong>ע</strong> לאדם להציב את גבולותיו (התפילות<br />
בש<strong>ע</strong>ות מסוימות, למשל, מסיי<strong>ע</strong>ות לאדם לבנות ל<strong>ע</strong>צמו סדר יום, מחנכות<br />
אותו להודות ולה<strong>ע</strong>ריך כל נשימה בחייו, כל פ<strong>ע</strong>ימה בלבו, אם רק יפנים את<br />
מילות התפילה). החינוך הדתי מסיי<strong>ע</strong> בהגדרת היחסים <strong>ע</strong>ם הסביבה <strong>ע</strong>ל פי<br />
ציוויי התורה: "לא תחמוד אשת ר<strong>ע</strong>ך ו<strong>ע</strong>בדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר<br />
לר<strong>ע</strong>ך" (שמות כ, יג), "...ואהבת לר<strong>ע</strong>ך כמוך" (ויקרא יט, יח), "...והדרת<br />
פני זקן" (שם, לב), "המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק ל<strong>ע</strong>ולם"<br />
(משנה, אבות ג, יא), "סייג לחכמה שתיקה" (שם, יג) ו<strong>ע</strong>וד.<br />
להלן נבחן בקצרה מספר פילוסופיות המדברות <strong>ע</strong>ל הנחלת <strong>ע</strong>רכים<br />
דתיים. מהם "<strong>ע</strong>רכים דתיים"? האם כאלה שנכתבו בתורה ובתורה<br />
...
Change language