09.04.2015 Views

ע - מכללת ליפשיץ - Macam

ע - מכללת ליפשיץ - Macam

ע - מכללת ליפשיץ - Macam

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

219<br />

אלכסנדר אבן-חן<br />

לקני מידה המאפשרים לקבו<strong>ע</strong> בביטחון מה אמת ומה שקר,‏ מה קיים ומה<br />

איננו אלא הזיה.‏ לדברי ניטשה,‏ ‏"מה המ<strong>ע</strong>שה אשר <strong>ע</strong>שינו בהתירנו ארץ זו<br />

ממ<strong>ע</strong>גלי שמשה?‏ ולאן זה תנו<strong>ע</strong> <strong>ע</strong>כשיו?‏ לאן אנחנו נ<strong>ע</strong>ים?...וכי קיים <strong>ע</strong>וד<br />

מ<strong>ע</strong>לה ומטה?".‏ שאלות אלה מבהירות את משמ<strong>ע</strong>ות ה'רצח'.‏ המדובר ברצח<br />

כל היסודות,‏ כל האמונות,‏ קני מידה ומסגרות שאפשרו לאדם להתקיים<br />

בתחושה של ביטחון.‏ כל זה איננו <strong>ע</strong>וד.‏ מות א-לוהים הביא את ניטשה<br />

לפתח תורה מוסרית שביסודה <strong>ע</strong>צמה.‏ האדם בודד לחלוטין בחלל אין-‏<br />

סופי שבו אין מ<strong>ע</strong>לה ומטה,‏ צפון ודרום.‏ לאור כל זאת,‏ המסקנה המתבקשת<br />

מבחינתו של ניטשה ברורה:‏ ‏"האם לא דין הוא,‏ כי אנו <strong>ע</strong>צמנו נהיה<br />

לאלים".‏ בה<strong>ע</strong>דר א-לוהים האדם יהיה א-לוהים.‏ האדם יהיה מ<strong>ע</strong>תה הקוב<strong>ע</strong><br />

מה מותר ומה אסור.‏ אין <strong>ע</strong>וד מקום למ<strong>ע</strong>רכות מוסר וצדק מלבד אלה<br />

שהאדם יקב<strong>ע</strong>.‏ יש להבהיר שאין המדובר בהליכי שיפוט המבוססים <strong>ע</strong>ל<br />

הסכמה.‏ בה<strong>ע</strong>דר א-לוהים ה<strong>ע</strong>ולם נחשף לתוהו ובוהו ‏(כמה שתמיד היה,‏<br />

לד<strong>ע</strong>ת ניטשה).‏ ה<strong>ע</strong>ולם היה,‏ הנו ויהיה זירת קרב.‏ היחסים בין בני אדם<br />

כפי שכבר אמר הובס – הם יחסי כוח,‏ כי ‏'אדם לאדם זאב'.‏ אין זה מפתי<strong>ע</strong><br />

שהרצון ל<strong>ע</strong>וצמה מהותי כל כך ב<strong>ע</strong>יני ניטשה בהסבר ההתנהגות האנושית.‏<br />

ב<strong>ע</strong>ולם ניטשיאני האדם החזק הוא אשר ישלוט ו<strong>ע</strong>ל פי רצונו הכול ייקב<strong>ע</strong>.‏<br />

מותו של א-לוהים הוא מותו של הומניזם,‏ וייתכן שניטשה צדק כשמסיים<br />

את הסיפור <strong>ע</strong>ל ה'משוג<strong>ע</strong>'‏ בקבי<strong>ע</strong>ה ש"וכי מה הן כל הכנסיות האלה כיום,‏<br />

אם לא קבריו ומצבותיו של האלוהי!".‏<br />

בובר,‏ השל ולוינס הכירו היטב תפיסות אלה והתמודדו אתם,‏ ל<strong>ע</strong>תים<br />

באופן גלוי ומפורש ול<strong>ע</strong>תים ב<strong>ע</strong>קיפין.‏ אף אם לא נט<strong>ע</strong>ן שתפיסותיו של<br />

ניטשה השפי<strong>ע</strong>ו <strong>ע</strong>ל גיבושה של האידאולוגיה הנאצית,‏ <strong>ע</strong>דיין ניתן לט<strong>ע</strong>ון<br />

ש'רצון ל<strong>ע</strong>וצמה'‏ שאינו ‏'כפוף'‏ למוסר הומניסטי,‏ התגשם בצורה איומה<br />

במלחמת ה<strong>ע</strong>ולם השנייה.‏ ללא ספק,‏ בובר,‏ השל ולוינס מוד<strong>ע</strong>ים לכך,‏<br />

ובכתביהם ניכרת ההתמודדות הקשה <strong>ע</strong>ם האתגר שהציב ניטשה.‏<br />

–<br />

4<br />

6<br />

5<br />

<strong>ע</strong>ל כך ראו<br />

Peter Berkowitz, Nietzche – The Ethics of an Immoralist,<br />

.Cambrige and London 1995<br />

ניטשה ‏(ל<strong>ע</strong>יל,‏ ה<strong>ע</strong>רה 3), <strong>ע</strong>מ'‏ 275.<br />

שם.‏<br />

4<br />

5<br />

6

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!