ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
145<br />
ישראל רוזנסון<br />
ברוך כבוד ה' ממקומו!', שלכאורה יש לה<strong>ע</strong>יד <strong>ע</strong>ל תכונת הר<strong>ע</strong>ש למה הוא<br />
בא? אחרי שיד<strong>ע</strong>נו מכבר 'כי לא בר<strong>ע</strong>ש ה' כביכול, "<strong>ע</strong>ת לר<strong>ע</strong>ש" ו<strong>ע</strong>ת<br />
ל"לא-בר<strong>ע</strong>ש". ובכן, זוהי דוגמה מצוינת כדי להראות שיש ראשוניות<br />
בתוך ההמשכיות, וזאת בשימת דגש <strong>ע</strong>ל הגולה המתאימה למצב הנוכחי,<br />
המצב שבו נכתבים הדברים. לפי זה, יחזקאל מציב דגם <strong>ע</strong>תיק כבסיס<br />
למציאות הנוכחית מבלי להת<strong>ע</strong>לם מכך שיש בה ייחודיות וחידוש משלה.<br />
מההתייחסות לדגם הזה נגזרת אמירה להווה: "[...] אל תאמר לבוא להם<br />
בחדשות אשר לא ש<strong>ע</strong>רו ראשונים, אל תאמר הנביאים שקדמוך כבר דיברו<br />
השכם ודבר <strong>ע</strong>ל אותה הנקודה האלוהית ה<strong>ע</strong>תיקה של התורה והמישרים,<br />
כבר יהיו הדברים לזרה רצונו לומר, צריך לקרוא "כאן בגולה" את<br />
"ברוך ה' ממקומו" הישן. בקראו לפרשנות היסטורית מאוזנת הוא <strong>ע</strong>ר לכך<br />
שגם המצב הנוכחי של הגולה איננו דומה לגולה כפי שהייתה; "זמירות<br />
חדשות" <strong>ע</strong>ולות, ותהודתן תלך ותגבר מ"תו<strong>ע</strong>פת ראם" אחד לבא אחריו.<br />
19<br />
."[...]<br />
22<br />
21<br />
."[...]<br />
20<br />
אחרי המבוא של ההקדמה הראשונה הוא מציב את הב<strong>ע</strong>יה בצורתה<br />
המפורשת בהקדמה לספר השני. האתגר הישיר ההיסטורי שאתו הוא<br />
מתמודד הוא חילופי הר<strong>ע</strong>יונות:<br />
אין נצחיות ב<strong>ע</strong>ולם. דור הולך ודור בא. אידיאה הולכת ואידיאה באה גם הד<strong>ע</strong>ות<br />
והאידיאות בין הדורות ישנן כאלה שאינן קיימות ל<strong>ע</strong>ולם, לכל אחת מהן ישנה<br />
ת<strong>ע</strong>ודה ידו<strong>ע</strong>ה. וכשכלתה את ת<strong>ע</strong>ודתה היא הולכת לה, וד<strong>ע</strong>ה אחרת יורשת את<br />
מקומה. והחברה הסו<strong>ע</strong>רת מקבלת הכל באהבה, ובהתלהבות גדולה היא חוגגת<br />
את חג ד<strong>ע</strong>ותיה. לפנים <strong>ע</strong>בדו לאלילים, ובקרב ההמון החוגג נתקבלו האלילים<br />
בהתלהבות, והיום? היום נגררים כבר כולם אחרי המינים הכופרים בכל, וגם זה<br />
נתקבל בהמון החוגג בהתלהבות.<br />
כדוגמה בסיסית הוא מביא את ה"אלילות" המוגדרת היטב במקרא, כרכיב<br />
באידאה <strong>ע</strong>ולמית משתנה, פושטת צורה ולובשת צורה, ששינוייה ראויים<br />
להיות בניין אב לשינוי אידאולוגי באשר הוא:<br />
אברהם משה וויטקינד, ספר תו<strong>ע</strong>פות ראם, ורשה תר<strong>ע</strong>"ג, <strong>ע</strong>מ' ד.<br />
רמיזה ברורה לסיפור אליהו שאליו הוא מרבה להתייחס.<br />
שם.<br />
הנ"ל, ספר תו<strong>ע</strong>פות ראם, קובנה תרפ"ד, <strong>ע</strong>מ' ג.<br />
19<br />
20<br />
21<br />
22
Change language