ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
חיזוק ה<strong>ע</strong>רכים הדתיים בבתי הספר הממלכתיים-דתיים<br />
198<br />
השקפות זרות ליהדות ו<strong>ע</strong>ם אופנות חולפות החודרות דרך המדיה. יש<br />
תחושה של אבדן דרך, של ה<strong>ע</strong>דפת החומר מהרוח, של הדגשת הנוחיות <strong>ע</strong>ל<br />
חשבון ההזדהות <strong>ע</strong>ם כלל <strong>ע</strong>ם ישראל, של אלימות ושל ירידה מן הארץ.<br />
תלמידים מסוימים בחמ"ד החשופים לתחושה זו, שלא הספיקו לרכוש את<br />
הכלים ל<strong>ע</strong>מוד מולה – מן הסתם גם בשל הסימביוזה המאולצת ל<strong>ע</strong>תים בין<br />
דת ומדינה (שחודרת לתת-המוד<strong>ע</strong> של התלמיד שלא תמיד יוד<strong>ע</strong> ל<strong>ע</strong>שות את<br />
ההפרדה) וגם בשל מחסור חמור במסרים לחיזוק האמונה, שיהוו משקל<br />
נגד התכנים מ<strong>ע</strong>ר<strong>ע</strong>רי האמונה של המדיה – מוותרים <strong>ע</strong>ל ההתמודדויות<br />
הרבות ופונים לאורח חיים חופשי, ואחרים סובלים מדרגות פגי<strong>ע</strong>ה שונות,<br />
שהרי כל דבר משפי<strong>ע</strong> <strong>ע</strong>ל הנפש (מאכלות אסורים וגם תמונות וחוויות).<br />
אם כן, החמ"ד מוד<strong>ע</strong> לב<strong>ע</strong>ייתיות זו, ומשנתו המ<strong>ע</strong>ודכנת מנסה למ<strong>ע</strong>שה<br />
ל<strong>ע</strong>נות <strong>ע</strong>ל ב<strong>ע</strong>ייתיות זו. החמ"ד שואף לחנך לאחדות ישראל, ליחס של<br />
כבוד לאלה שאינם שומרי תורה ומצוות (שאותם הוא מקבל בזרו<strong>ע</strong>ות<br />
פתוחות לממ"ד), שולל ישיבה בגולה מבחינה דתית ולאומית כאחת,<br />
ומ<strong>ע</strong>ודד קליטת <strong>ע</strong>לייה וטיפוח הארץ. היחס למדינה ולמוסדותיה הוא של<br />
יחס של קבלה מלאה, כלומר השתתפות באחריות, מ<strong>ע</strong>ורבות בכל תחומי<br />
החיים במדינה ותרומה לרווחתה, הצלחתה והגנתה. החמ"ד מחנך להקרבה<br />
למ<strong>ע</strong>ן המדינה ושלומה, ובד בד לחתירה לשלום, לריסון הרגשות השליליים<br />
נגד ה<strong>ע</strong>רבים, ומכוון לפיתוח יחס מאוזן והגון לכל אדם באשר הוא (כולם<br />
נבראו בצלם). מכיוון שאוכלוסיית החמ"ד היא רבגונית מבחינה<br />
אידאולוגית, כך שרובם דתיים, חלקם מסורתיים ו"חופשיים" ומי<strong>ע</strong>וטם<br />
חרדים, הוא מתאים <strong>ע</strong>צמו לכל סוגי האוכלוסייה, והגר<strong>ע</strong>ין המרכזי (הדתי-<br />
ציוני), המזדהה <strong>ע</strong>ם משנת החמ"ד, הוא המשפי<strong>ע</strong> ביותר.<br />
הב<strong>ע</strong>ייתיות בהקניית <strong>ע</strong>רכים מודגשת ביותר בדורנו, דור הישגי וחכם<br />
אך גם תחרותי ופתוח להשפ<strong>ע</strong>ות שאינן <strong>ע</strong>ולות בקנה אחד <strong>ע</strong>ם האמונה<br />
והדת. הנו<strong>ע</strong>ר מחפש אפיקים חדשים ומתקשה ל"התחבר" ללימודי הקודש<br />
כב<strong>ע</strong>בר – לפחות לא בצורה הקלאסית שבה הם מו<strong>ע</strong>ברים. גם לבנות יש<br />
ב<strong>ע</strong>יות ייחודיות שמקורן במסר כפול: מצד אחד, מצופה מהן שית<strong>ע</strong>רו<br />
בחברה וישתלבו בתפקידים ציבוריים, ומצד שני "כל כבודה בת מלך<br />
פנימה", והתפקידים המסורתיים של האישה נותרו שלה <strong>ע</strong>ל אף הקריירה.<br />
–
Change language