ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
96 אמת, נרטיב וי<strong>ע</strong>קב אבינו – התבוננות בתורותיו של ר' צדוק הכהן מלובלין<br />
Ú¯‰Â ·Âˉ ¯Â¯È·<br />
100<br />
101<br />
אליבא דר' צדוק, יבוא שלב שבו כבר לא יהיה צורך לשקר, האמת תהיה<br />
גלויה לכול. שלב זה יגי<strong>ע</strong> לאחר שלב מקדים המכונה "בירור הטוב<br />
והר<strong>ע</strong>".<br />
<strong>ע</strong>שו וי<strong>ע</strong>קב משמשים כייצוגים האנושיים של הטוב והר<strong>ע</strong>: "...ו<strong>ע</strong>שו<br />
וי<strong>ע</strong>קב הם שורש כל הטוב ור<strong>ע</strong> שב<strong>ע</strong>ולם". אולם כפי שראינו ל<strong>ע</strong>יל, י<strong>ע</strong>קב<br />
לא היה טוב גמור, כשם ש<strong>ע</strong>שו לא היה הר<strong>ע</strong> המוחלט. יסודות של רו<strong>ע</strong><br />
מושרשים בי<strong>ע</strong>קב ויסודות של טוב היו מושרשים ב<strong>ע</strong>שו. שכן ב<strong>ע</strong>ולמנו, אי<br />
אפשר לנתק בין כוחות אלה והם מ<strong>ע</strong>ורבבים זה בזה. אחת המשימות<br />
.(21<br />
103<br />
102<br />
100<br />
טב<strong>ע</strong>ו לבד רק לשם שמים ל<strong>ע</strong>שות כרצון ה' יתברך" (דברי סופרים, כח, וראו<br />
<strong>ע</strong>ל כך <strong>ע</strong>וד בדברי הסיכום לפרק זה, להלן.<br />
במקורות שונים בסיפרות הקבלה נמצא את האות וי"ו כמסמלת את ה"אמת"<br />
(למשל, זוהר, ח"ג, ב, <strong>ע</strong>"א). המ<strong>ע</strong>יין בחמשת חומשי התורה ישים לב כי משמו של<br />
"י<strong>ע</strong>קב" נ<strong>ע</strong>למת האות וי"ו, ול<strong>ע</strong>ולם איננו "י<strong>ע</strong>קוב" (למ<strong>ע</strong>ט ויקרא כו, מב). ברוח זו<br />
מבאר לנו ר' צדוק את משמ<strong>ע</strong>ות איות השם של י<strong>ע</strong>קב: "...דב<strong>ע</strong>ולם הזה שהוא<br />
<strong>ע</strong>למא דשקרא האמת נ<strong>ע</strong>לם, ו<strong>ע</strong>ל כן ה -ו' שהוא אות אמת באה בה<strong>ע</strong>לם..."<br />
(מחשבות חרוץ, טו, לד<strong>ע</strong>ת ר' צדוק, הווי"ו חסרה כי י<strong>ע</strong>קב כ<strong>ע</strong>ת בתוך ה<strong>ע</strong>ולם<br />
הזה, ומכיוון שהוא נמצא ב -"<strong>ע</strong>למא דשקרא" אז האמת, הווי"ו, נ<strong>ע</strong>למת. גם כאן<br />
מראה ר' צדוק את המגמה ש<strong>ע</strong>ליה דיברנו ל<strong>ע</strong>יל, ומנבא: "...ו<strong>ע</strong>תידה להתגלות<br />
ל<strong>ע</strong>תיד לבוא" (שם), כי <strong>ע</strong>תידה הווי"ו להתגלות ל<strong>ע</strong>תיד לבוא. כלומר, י<strong>ע</strong>קב שנדמה<br />
ב<strong>ע</strong>ולמנו כשקרן, יחשוף את האמת הנ<strong>ע</strong>למת שבו, והיא תתגלה לכל וייקרא<br />
"י<strong>ע</strong>קוב". פירוש אחר הקשור להוספתה של הווי"ו לי<strong>ע</strong>קב לאחר החסרתה משמו<br />
של אליהו הנביא (מלאכי ג, כג), מובא אצל אליהו ליפינר משמו של הרדב"ז: א'<br />
ליפינר, חזון האותיות: תורת האידיאות של האלפבית ה<strong>ע</strong>ברי, ירושלים: מאגנס,<br />
תשמ"ט, <strong>ע</strong>מ' <strong>ע</strong>וד פירושים ומשמ<strong>ע</strong>ויות לווי"ו ראו אצל ליפינר, שם, <strong>ע</strong>מ'<br />
<strong>ע</strong>ל משמ<strong>ע</strong>ויות נוספות אצל ר' צדוק ראו קומץ המנחה, ח"ב, <strong>ע</strong>ז,<br />
מחשבות חרוץ, יט, <strong>ע</strong>ל תפיסת השפה והאותיות אצל ר' צדוק, ראו י'<br />
גרוסמן, "תפיסת השפה והאותיות בהגות ר' צדוק הכהן מלובלין", שנה בשנה<br />
(תש"ס), <strong>ע</strong>מ' 396–436.<br />
<strong>ע</strong>וד <strong>ע</strong>ל טוב ור<strong>ע</strong> בהגותו של ר' צדוק ראו, לדוגמה, שרגאי וביק (ל<strong>ע</strong>יל, ה<strong>ע</strong>רה<br />
<strong>ע</strong>מ' בריל (ל<strong>ע</strong>יל, ה<strong>ע</strong>רה <strong>ע</strong>מ' ליוור (ל<strong>ע</strong>יל, ה<strong>ע</strong>רה <strong>ע</strong>מ'<br />
–68<br />
,(24<br />
,(24<br />
;109–86<br />
,(24<br />
.125<br />
.(125<br />
.446<br />
.451–443<br />
;69<br />
101<br />
;39–37<br />
.215–214 ,211–203<br />
102 ז, .43<br />
103<br />
קדושת שבת,<br />
ראה: תקנת השבין, ו,<br />
ורמאות", ל<strong>ע</strong>יל.<br />
25; קדושת שבת, ד (שם), וראו גם דברינו בהקשר "תמימות
Change language