ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
94 אמת, נרטיב וי<strong>ע</strong>קב אבינו – התבוננות בתורותיו של ר' צדוק הכהן מלובלין<br />
להתנהג בתמימות הפשוט 'ד<strong>ע</strong>ם <strong>ע</strong>קש תתפל' כתיב וכדרך ש<strong>ע</strong>שה י<strong>ע</strong>קב <strong>ע</strong>ם<br />
לבן וכמו שכתוב: 'אחיו אני ברמאות'" (בבלי, מגילה יג, <strong>ע</strong>"ב).<br />
ר' צדוק סבור כי יש מצבים שלאיש האמת אין בררה ולא ניתן להתנהג<br />
בתמימות הפנימית בגלל ה<strong>ע</strong>יקרון "<strong>ע</strong>ם נבר תתבר ו<strong>ע</strong>ם <strong>ע</strong>קש תתפל".<br />
כתוצאה מכך יוצא שאדם נצרך לא להתנהג לפי האמת המוחלטת אלא לנו<strong>ע</strong><br />
<strong>ע</strong>ם השקר שמולו גם אם זה דורש ממנו לשקר: "...אפילו בהיפך ממה<br />
שהוא באמת". כך, למשל, מסביר ר' צדוק את סיפור "גניבת הברכות"<br />
(בראשית כז, א–מב): י<strong>ע</strong>קב מבין כי למ<strong>ע</strong>ן האמת, לצורך השגת ברכות<br />
אביו, <strong>ע</strong>ליו לה<strong>ע</strong>רים <strong>ע</strong>ל אחיו. בלבישת בגדי <strong>ע</strong>שו י<strong>ע</strong>קב מפצל בין הצדדים<br />
הטובים שיש ב<strong>ע</strong>שו, הנמצאים בבגדיו, בחיצוניות שלו, לבין הרו<strong>ע</strong>, גר<strong>ע</strong>ינו<br />
הקשה של <strong>ע</strong>שו המצוי בפנימיות טב<strong>ע</strong>ו. בצורה זאת י<strong>ע</strong>קב מוציא את הצדק<br />
לאור ומאפשר לדמות "ב<strong>ע</strong>ייתית" כ<strong>ע</strong>שו לזכות בברכות. כי רק <strong>ע</strong>שו<br />
"מתוקן" ו"משופר" מסוגל לזכות בברכה ולא <strong>ע</strong>שו שכולו שקר ורו<strong>ע</strong>.<br />
96<br />
94<br />
95<br />
.(21<br />
(26<br />
וכדומה משונאי ה'" (דברי סופרים, כח, ר' צדוק מביא שם רשימה של דמויות<br />
שלצורך בירור המידות האופייניות להן <strong>ע</strong>שו שימוש במידות הנגדיות. כך, למשל,<br />
רבי יהודה הנשיא שהיה ידו<strong>ע</strong> כ<strong>ע</strong>נוותן (בבלי, הוריות יד, <strong>ע</strong>"א; בבלי, סוטה מא,<br />
<strong>ע</strong>"א; ו<strong>ע</strong>וד) ציווה לבנו לנהוג בגאווה. דוד שהיה נקי מכל תאווה היה צריך ל<strong>ע</strong>מוד<br />
בניסיון התאווה לאשת איש. וראו גם צדקת הצדיק, אות מז. במקום אחר (תקנת<br />
השבין, ו, קוב<strong>ע</strong> ר' צדוק שאפילו הקב"ה ב<strong>ע</strong>צמו משתמש במצבים מסוימים<br />
במידות ההפוכות לו הנראות כשליליות: "כי הגאות הוא שקר דאפילו אצל ה'<br />
יתברך, נאמר: 'גאות לבש'. רק דרך לבוש ומתגאה <strong>ע</strong>ל גיותנא אבל ל<strong>ע</strong>נוים יתן חן<br />
וכבוד ובמקום גדולתו אתה מוצא <strong>ע</strong>נותנותו." בדומה, ראו משנה תורה לרמב"ם,<br />
הלכות רוצח ושמירת נפש, פי"ג הי"ד.<br />
קונטרס דברי חלומות, ח,<br />
שם. ובדומה: "ורמאות הוא גם כן חכמה רק שהוא נקרא חכם להר<strong>ע</strong> וחכמת האמת<br />
הוא תיקון של שקר." (קומץ המנחה, ח"ב, נו, בצורה דומה, ר' צדוק אומר<br />
שמשה רבנו בירר את הרו<strong>ע</strong> שבפר<strong>ע</strong>ה: "וזה <strong>ע</strong>ל ידי שיכניס <strong>ע</strong>צמו להתבוננות <strong>ע</strong>מוק<br />
בר<strong>ע</strong> ולצאת אחר כך ולברר <strong>ע</strong>ל ידי זה גם כן חטא השורש כי הוא טוב מאוד" (דובר<br />
צדק, <strong>ע</strong>מ' <strong>ע</strong>ל היפוך המשמ<strong>ע</strong>ות של "רמאות" ל"חכמה" אצל י<strong>ע</strong>קב, ראו<br />
בראשית רבה, פרשה סז. וראו <strong>ע</strong>וד אצל אמינוף (ל<strong>ע</strong>יל, ה<strong>ע</strong>רה<br />
בסיפור גנבת הברכות מסופר שי<strong>ע</strong>קב ניגש ליצחק "וַָרַח אֶ ת רֵיחַ ְגָדָ יו" (בראשית<br />
כז, כז). חז"ל <strong>ע</strong>רכו טרנספורמציה למילה "בגדיו" ודרשו: "'וירח את ריח בגדיו<br />
אל תיקרי 'בגדיו' אלא 'בוגדיו'" (בבלי, סנהדרין לז, <strong>ע</strong>"א, ו<strong>ע</strong>וד). ר' צדוק, ב<strong>ע</strong>קבות<br />
דרשת חז"ל, פירש כי בהריחו את בגדי <strong>ע</strong>שו ש<strong>ע</strong>ל י<strong>ע</strong>קב, קלט יצחק את הצדדים<br />
,(29 <strong>ע</strong>מ' .81–77<br />
.(51<br />
.184<br />
.(130<br />
94<br />
95<br />
96
Change language