09.04.2015 Views

ע - מכללת ליפשיץ - Macam

ע - מכללת ליפשיץ - Macam

ע - מכללת ליפשיץ - Macam

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

51<br />

אליקים קרומביין<br />

בו את אותם יסודות קיומיים יותר?‏ האם אין סתירה בין בהירות המחשבה,‏<br />

ניטרליות ההסתכלות,‏ והשיקול האובייקטיבי,‏ מצד אחד;‏ לבין <strong>ע</strong>צמת<br />

המט<strong>ע</strong>ן האישי והמ<strong>ע</strong>ורבות הרגשית מצד שני?‏<br />

ואולם לד<strong>ע</strong>תם של מספר חוקרים מתחומי החינוך והתרבות,‏ ההכרה<br />

והרגש <strong>ע</strong>ובדים במיטבם תוך תיאום,‏ ולא מתוך ניתוק.‏ נסתמך כאן <strong>ע</strong>ל<br />

פרופסור לחינוך באוניברסיטת הארוורד,‏ הכותב<br />

י'‏ שפלר<br />

<strong>ע</strong>ל כך במסתו ‏"בשבחם של הרגשות הקוגניטיביים".‏<br />

<strong>ע</strong>צם אזכור המושג ‏"רגשות קוגניטיביים"‏ <strong>ע</strong>לול ל<strong>ע</strong>ורר מבוכה,‏ כותב<br />

שפלר.‏ שהרי ‏"הכול יוד<strong>ע</strong>ים"‏ שההכרה והרגש הם <strong>ע</strong>ולמות נפרדים ו<strong>ע</strong>וינים.‏<br />

ההכרה היא הבדיקה המפוכחת,‏ יסוד התהליך המד<strong>ע</strong>י ובקשת האמת.‏ ואילו<br />

הרגש הוא ס<strong>ע</strong>רה ואי-סדר,‏ המנוגד כולו למאמץ המחקרי,‏ ומקומו יכירנו<br />

בחוויה האסתטית וביצירתה,‏ ובמחויבות הדתית והמוסרית.‏<br />

שפלר רואה את <strong>ע</strong>צמו מחויב ‏"ל<strong>ע</strong>ר<strong>ע</strong>ר את הניגוד הזה בין הכרה<br />

לרגש":‏<br />

15<br />

,(I. Scheffler)<br />

‏...שכן הוא מ<strong>ע</strong>וות כל אשר יבא אתו במג<strong>ע</strong>:‏ הוא הופך את המד<strong>ע</strong> לתהליך מכני,‏<br />

ואת האומנות ל<strong>ע</strong>יסוק רגשני,‏ ומציג את המוסר ואת הדת כביצות-תאומות של<br />

תחושות ומחויבות בלתי-מחושבות.‏ והחינוך,‏ במקביל כלומר פיתוח<br />

מוחותיהם ונטיותיהם הנפשיות של בני נו<strong>ע</strong>ר – מתחלק לשני חלקים מ<strong>ע</strong>וותים:‏<br />

יד<strong>ע</strong> חסר-רגש,‏ והת<strong>ע</strong>וררות חסרת ‏-ד<strong>ע</strong>ת.‏<br />

–<br />

16<br />

ובכן,‏ יש להבהיר את יחסי הגומלין ואת ההפריה ההדדית בין שני<br />

התחומים.‏<br />

אחד ממוקדי השילוב בין ההכרה והרגש הוא בתיאור ‏"האופי<br />

הרציונלי".‏ הפ<strong>ע</strong>ילות של ההכרה השכלית במיטבה מתקיימת ומתארגנת<br />

בהתאם לנורמות ו<strong>ע</strong>רכים מסוימים המוטמ<strong>ע</strong>ים באישיות ואפילו מגדירים<br />

את המבנה שלה.‏ מנקודת ראות זו,‏ הפ<strong>ע</strong>ילות השכלית:‏<br />

‏...דורשת גם נטיות רגשיות מתאימות.‏ היא דורשת,‏ למשל,‏ אהבת אמת ושנאת<br />

השקר,‏ ה<strong>ע</strong>רכה לדיוק בדיווח ובהיסק,‏ וסלידה נפשית מט<strong>ע</strong>ויות בהיגיון או<br />

ב<strong>ע</strong>ובדה.‏ היא דורשת שנת<strong>ע</strong>ב את ה<strong>ע</strong>יוות,‏ שנמאס בהתחמקות,‏ שנ<strong>ע</strong>ריץ את<br />

I. Scheffler, In Praise of the Cognitive Emotions, New York-London 1991,<br />

.2<br />

.pp. 3–4<br />

וראו בספרות הנוספת המצוינת שם,‏ ה<strong>ע</strong>רה<br />

שם,‏ <strong>ע</strong>מ'‏ 3.<br />

15<br />

16

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!