ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
246 "דור הולך ודור בא" – השקפותיו של אברהם גולדפאדן בנושא החינוך היהודי<br />
1<br />
מספרים אפילו שבימים הראשונים בבוקארסט, כאשר גולדפאדן הרשה ל<strong>ע</strong>צמו<br />
לה<strong>ע</strong>שיר את להקתו באישה אחת או שתיים, נתקלו שליחיו בסירוב אפילו מצד<br />
יצאניות. אפילו הן סברו שטרם הגי<strong>ע</strong>ו ל"מידת דרדור שכזאת" שתחייבן להופי<strong>ע</strong><br />
בפרהסיה <strong>ע</strong>ל הבמה, ו<strong>ע</strong>וד <strong>ע</strong>ם "מופקרים" כמו קומדיאנטים יהודים, שחקני<br />
פורים.<br />
הלהקה נדדה ב<strong>ע</strong>רי רומניה ודרום רוסיה והציגה רפרטואר של מ<strong>ע</strong>רכונים<br />
ושירים. בשנים אלו חיבר גולדפאדן גם את מחזותיו הראשונים: די<br />
באב<strong>ע</strong> מיטן אייניקלין (הסבתא ונכדתה), שמנדריק, שני<br />
קונילמל, המכשפה ומחזות אחרים. מחזות <strong>ע</strong>ממיים אלו נכתבו ברוח<br />
ר<strong>ע</strong>יונות ההשכלה שבהן מוצג דור ההורים המסורתיים בצורה גרוטסקית<br />
כאנשים חשוכים ו<strong>ע</strong>רמומיים המנסים בכל דרך אפשרית לכפות <strong>ע</strong>ל ילדיהם<br />
את <strong>ע</strong>רכי ה<strong>ע</strong>ולם הישן. ל<strong>ע</strong>ומתם, דור הבנים נאבק בהורים המתנגדים<br />
לרצונו לחבור ל<strong>ע</strong>ולם ההשכלה ומסרבים להכיר בזכותו לבחור את זיווגו<br />
מתוך רגשי אהבה ולא <strong>ע</strong>ל ידי שידוך.<br />
בראשית שנות השמונים <strong>ע</strong>בר גולדפאדן לכתיבת דרמות היסטוריות<br />
לאומיות. הדרמה שולמית ויהודה המכבי מתרחשת בתקופת הבית<br />
השני. הדרמה הדוקטור אלמסדו <strong>ע</strong>וסקת בחיי היהודים בסיציליה בימי<br />
הביניים, והמחזה בר- כוכבא מתרחש בתקופת חז"ל במאה השנייה<br />
לספירה. בשנת 1883 אסרו השלטונות הרוסיים את הופ<strong>ע</strong>ות התיאטרון<br />
ביידיש ברחבי רוסיה. איסור זה נב<strong>ע</strong> ב<strong>ע</strong>יקר מ<strong>ע</strong>מדת המשכילים שרצו לדכא<br />
כל ניסיון לטפח את ה"ז'רגון" – כפי שנקראה היידיש באותם ימים. גם<br />
התכנים ה<strong>ע</strong>ממים של ההצגות והנושאים הלאומיים לא היו לרוחם של<br />
משכילים אלו. גולדפאדן המשיך לנדוד <strong>ע</strong>ם תיאטרונו ב<strong>ע</strong>רי רומניה <strong>ע</strong>ד<br />
שבשנת 1886 היגר לארצות הברית. כשהגי<strong>ע</strong> גולדפאדן לארצות הברית כבר<br />
פ<strong>ע</strong>לו בו תיאטראות יידיש שהפ<strong>ע</strong>ילו מיוד<strong>ע</strong>יו ותלמידיו: הורביץ, לטיינר<br />
ואחרים. הללו, שחששו לפרנסתם, לא נתנו לגולדפאדן דריסת רגל ב<strong>ע</strong>ולם<br />
התיאטרון בניו-יורק. גולדפאדן ניסה להשתלב ב<strong>ע</strong>ולם ה<strong>ע</strong>יתונות ביידיש,<br />
אך גם צ<strong>ע</strong>ד זה כשל. בצר לו חזר לאירופה בשנת 1899 והתיישב בפריז.<br />
בשנות חייו האחרונות היה מקורב לתנו<strong>ע</strong>ה הציונית, כתב <strong>ע</strong>וד מספר מחזות,<br />
אך חי ב<strong>ע</strong>יקר <strong>ע</strong>ל תהילת ה<strong>ע</strong>בר. ללא מקור פרנסה קבו<strong>ע</strong> שב לארצות הברית<br />
1 י' גור, "גולדפאדן וגרודין", במה, (1970), 47 <strong>ע</strong>מ' 10.
Change language