ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
<strong>ע</strong>ל השוואת המחלוקת<br />
34<br />
לפי זה, רק אחרי שהשמש שק<strong>ע</strong>ה באופק מתחיל זמן התוספת, ואין בין<br />
השמשות מתחיל אלא ½58 דקות אח"כ. זוהי באמת שיטת רבינו תם.<br />
ונמצא שמרן מתיר להדליק את הנרות אחרי שקי<strong>ע</strong>ת החמה באופק, ואת זה<br />
לא ראינו ולא שמ<strong>ע</strong>נו מ<strong>ע</strong>ולם. כל ה<strong>ע</strong>ולם נוהג להתחיל את בין השמשות<br />
מיד <strong>ע</strong>ם שקי<strong>ע</strong>ת השמש באופק, לאמור כשיטת הגאונים. ואיך יכול להיות<br />
שמרן פסק ב<strong>ע</strong>ניין כה מרכזי הלכה שסותרת את מה שנהוג בכל <strong>ע</strong>ם ישראל?<br />
והנה בס<strong>ע</strong>יף ג פסק מרן:<br />
58<br />
59<br />
57<br />
מי שאינו בקי בשי<strong>ע</strong>ור זה ידליק ב<strong>ע</strong>וד שהשמש בראש האילנות, ואם הוא יום<br />
המ<strong>ע</strong>ונן, ידליק כשהתרנגולין יושבים <strong>ע</strong>ל הקורה מב<strong>ע</strong>וד יום, ואם הוא בשדה<br />
שאין שם תרנגולים, ידליק כשה<strong>ע</strong>ורבים יושבים מב<strong>ע</strong>וד יום.<br />
ויש להקשות: הלא הסימן הברור ביותר לאדם שאינו בקי, הוא שקי<strong>ע</strong>ת<br />
ומדו<strong>ע</strong><br />
וזמנה הוא המוקדם ביותר לגבי תוספת שבת! החמה באופק, דורשים ממנו להדליק <strong>ע</strong>וד יותר מוקדם, "כשהשמש בראש האילנות"? הלא<br />
מרן כתב (סי' רסג, ס"ד): "אסור להדליק ב<strong>ע</strong>וד היום גדול, שאז אינו ניכר<br />
שמדליקו לכבוד שבת"! חייבים אם כן לומר כי הלכה שנייה זו מתאימה<br />
לשיטת הגאונים ולא לשיטת רבינו תם.<br />
כמו כן, לפי שיטת רבינו תם, השבת יוצאת 72 דקות אחרי שקי<strong>ע</strong>ת<br />
השמש באופק, וזמן זה לפי ראות <strong>ע</strong>ינינו מאוחר מאוד, וכבר יצאו כל<br />
כי בא"י, בסוריא ובארץ שנ<strong>ע</strong>ר<br />
הכוכבים הקטנים. אכן כתב ב<strong>ע</strong>ל כף החיים דקות)<br />
(<strong>ע</strong>ירק) רואים שלושה כוכבים בינוניים כשני שלישי ש<strong>ע</strong>ה ובספר<br />
אחרי שאין השמש נראית <strong>ע</strong>וד <strong>ע</strong>ל הארץ. וכן נמסר בשם חזון איש. "זמני היום בהלכה" נקב<strong>ע</strong> <strong>ע</strong>ל פי הרי"מ שלזינגר כי זמן זה בניסן ובתשרי,<br />
כתב שאף <strong>ע</strong>ל פי<br />
נ<strong>ע</strong> בין 21 ל-26 דקות אחרי השקי<strong>ע</strong>ה. והרי"מ טוקצינסקי 40=)<br />
61<br />
62<br />
60<br />
18 דקות.<br />
במאמר זה התבססנו <strong>ע</strong>ל השיטה הגורסת כי זמן הילוך מיל הוא לפי זה,<br />
שלושה מילין ורבי<strong>ע</strong> הם 18×3.25=58.5 .<br />
<strong>ע</strong>ל שיטת רבינו תם בהרחבה, ראו טולידאנו (ל<strong>ע</strong>יל, ה<strong>ע</strong>רה<br />
<strong>ע</strong>ל שיטת הגאונים ראו טולידאנו (ל<strong>ע</strong>יל, ה<strong>ע</strong>רה<br />
ר' י<strong>ע</strong>קב חיים סופר, כף החיים, ירושלים תשכ"ג, סי' רסא, ס"א, אות א.<br />
הרב אברהם יש<strong>ע</strong>יהו קרליץ, ספר חזון איש <strong>ע</strong>ל מסכת שבת: ביאורים, חדושים<br />
וה<strong>ע</strong>רות שנלקטו ונאספו מספרי חזון איש <strong>ע</strong>ם הוספות מכת"י, בני ברק תשנ"ח, סי'<br />
ז', ס"ק ט"ו.<br />
הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, ספר בין השמשות, ירושלים תרפ"ט, פרק ב.<br />
,(54 <strong>ע</strong>מ' .316–311<br />
,(54 <strong>ע</strong>מ' .317–316<br />
57<br />
58<br />
59<br />
60<br />
61<br />
62