ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
תורה "לשמה": <strong>ע</strong>יון חוזר<br />
48<br />
השניה. הדיון הזה שלנו (ש<strong>ע</strong>וד נמשיך בו להלן), מ<strong>ע</strong>בר להשלכותיו ב<strong>ע</strong>ניין<br />
"<strong>ע</strong>ל מנת ל<strong>ע</strong>שות" גם מדגים באופן כללי את השאלה שה<strong>ע</strong>מדנו היכן שמים<br />
את הדגש בהגדרת "לשמה" – <strong>ע</strong>ל המטרה או <strong>ע</strong>ל המני<strong>ע</strong> הנפשי. ההדגשות<br />
השונות הובילו להבנות שונות ב"לשמה" של "<strong>ע</strong>ל מנת ל<strong>ע</strong>שות".<br />
ניתן מ<strong>ע</strong>תה לחזור לדברינו שנאמרו מראש: באופן כללי, כאשר<br />
מחפשים את הגדרת תורה "לשמה", יש קודם כול להבהיר את השאלה,<br />
ושתי אפשרויות לפנינו. אם נלך ב<strong>ע</strong>קבות רנ"ל ונתמקד בפן הטלאולוגי,<br />
תהיה שאלתנו: מהי מטרתה של מצוות תלמוד תורה שאליה יש לכוון את<br />
פ<strong>ע</strong>ולת הלימוד? הנחת השאלה היא שיש למ<strong>ע</strong>שה הלימוד י<strong>ע</strong>ד, ושמן הראוי<br />
שהלומד יכוון את לימודו לאותו י<strong>ע</strong>ד. אבל אפשר לנסח את השאלה באופן<br />
אחר, שת<strong>ע</strong>לה מהנחה אחרת. לפי הנחה זו, הווייתו ה<strong>ע</strong>מוקה של הלומד<br />
אינה אמורה להירדם ולשבת בבטלה בזמן שהוא מפ<strong>ע</strong>יל את כוחותיו<br />
האינטלקטואליים. יש להגות בתורה לא רק מתוך הפ<strong>ע</strong>לת השכל, אלא גם<br />
מתוך רבדים קיומיים באישיות, מתוך מ<strong>ע</strong>ורבות <strong>ע</strong>מוקה ומוד<strong>ע</strong>ות למשמ<strong>ע</strong>ות<br />
של תורה בחייו של הלומד. ולפי זה תהיה השאלה לאיזה כיוון פונה <strong>ע</strong>ולמו<br />
האישי והרגשי של האדם בזמן הלימוד? אילו רצונות <strong>ע</strong>מוקים אמורים<br />
להתפתח, להתגבר, לצאת לפו<strong>ע</strong>ל ולהתבטא בהגיון התורה? <strong>ע</strong>ד כאן תמך<br />
ה<strong>ע</strong>יון שלנו בהגדרת השאלה של "תורה לשמה" באופן זה.<br />
"‰ÓÎÁ ˙È˘‡¯" ÈÙ ÏÚ "È˘ÚÓ" "‰Ó˘Ï"<br />
הוכחה להבנתנו <strong>ע</strong>ולה מ<strong>ע</strong>יון בספר המוסר הקבלי "ראשית חכמה". רנ"ל<br />
מפנה אל הספר הזה כמייצג את הגישה המ<strong>ע</strong>שית-ביצו<strong>ע</strong>ית ב"לשמה".<br />
ואכן הדברים מפורשים בהקדמת המחבר, ר' אליהו די וידש:<br />
13<br />
14<br />
נוד<strong>ע</strong> היות אמת ש<strong>ע</strong>יקר <strong>ע</strong>סק התורה הוא להביאה לקיום המ<strong>ע</strong>שה כדפי' במס'<br />
ברכות פ"ב (ד' יז) מרגלא בפומיה דרבא תכלית חכמה תשובה ומ<strong>ע</strong>שים טובים;<br />
שלא יהא אדם קורא ושונה ובו<strong>ע</strong>ט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו<br />
בחכמה ובמנין, שנאמר: ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל <strong>ע</strong>ושיהם.<br />
ללומדיהם לא נאמר אלא ל<strong>ע</strong>ושיהם "לשמה", ולא ל<strong>ע</strong>ושים שלא<br />
"לשמה". וכל ה<strong>ע</strong>ושה שלא "לשמה" נוח לו שלא נברא... ללמדנו ש<strong>ע</strong>יקר תורה<br />
"לשמה" היא התורה שאדם לומד כדי לקיימה וכך הוא הבנת הפסוק בזמן<br />
- ל<strong>ע</strong>ושים<br />
לאם, <strong>ע</strong>מ' 145.<br />
ל<strong>ע</strong>יל הבאנו את הגרסה בש"ס וילנא: "ל<strong>ע</strong>ושים".<br />
13<br />
14
Change language