ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
95<br />
אלדד וייל<br />
גם בפרשייה זו מצבי<strong>ע</strong> ר' צדוק <strong>ע</strong>ל המתח ה<strong>ע</strong>ולה מהמפגש של חיי<br />
החומר וחיי הרוח המשתקפים מדמויותיהם של י<strong>ע</strong>קב ו<strong>ע</strong>שו. כהרגלו, ר'<br />
צדוק מכונן משניות זו אידאל: דווקא בשל הפ<strong>ע</strong>ר, וכדי להוציא את האור<br />
וליישר את ה<strong>ע</strong>קמומיות, היה <strong>ע</strong>ל י<strong>ע</strong>קב לשחק במסגרת חוקי המשחק<br />
הארצי, גם אם המחיר הוא לבישת בגדים שאינם שלו. ר' צדוק מחדד את<br />
ההבנה שלי<strong>ע</strong>קב לא הייתה בררה אלא לה<strong>ע</strong>רים ולשוות ל<strong>ע</strong>צמו מראה<br />
"<strong>ע</strong>שוי" שאיננו הוא.<br />
<strong>ע</strong>ולמנו מייצר אבסורד מסוים: הדרך המ<strong>ע</strong>וותת של י<strong>ע</strong>קב היא ב<strong>ע</strong>צם<br />
ישרה. כדי לחדור אל הטוב שיש ב<strong>ע</strong>ולם הזה יש לנהוג כי<strong>ע</strong>קב<br />
ו"להתחפש". אצל י<strong>ע</strong>קב פ<strong>ע</strong>ולת ההתחפשות היא הרצון האלוקי, ו<strong>ע</strong>ל כן<br />
היא הנכונה. רק במסגרת התחפושת אפשר לחשוף את פנימיות הדברים<br />
<strong>ע</strong>ד אשר יושג המצב הראוי וישוב ה<strong>ע</strong>ולם למסלולו המתוקן.<br />
97<br />
98<br />
99<br />
החיוביים שיש ל<strong>ע</strong>שו כלפי חוץ אך גם חש את הזיוף שיש ב<strong>ע</strong>שו שכולו בפנים<br />
רו<strong>ע</strong>: "...כי הוא בכור באמת ליצירה ו<strong>ע</strong>ל ידי קנין מ<strong>ע</strong>שו. ובהתלבשותו בלבוש <strong>ע</strong>שו<br />
כל פ<strong>ע</strong>ולת י<strong>ע</strong>קב אבינו <strong>ע</strong>ליו השלום שהיה הכל באמת לאמיתו היה זה התלבשות<br />
גמור בלבוש השייך ל<strong>ע</strong>שו, רק שאצל <strong>ע</strong>שו הוא החמודות שאותם היה לובש<br />
כשמשמש את אביו (בראשית רבה, סה, טז) לרמאותו... ו<strong>ע</strong>ל הלבוש היה יכול<br />
להראות <strong>ע</strong>צמו טהור, ואותו לבוש כשלבשו י<strong>ע</strong>קב <strong>ע</strong>ל ידי זה הריח יצחק ריח בוגדיו<br />
כמו שאמרו בסנהדרין (לז, <strong>ע</strong>"א), שמה שאצל <strong>ע</strong>שו נחשב לחמודות והראות טהרה,<br />
אצל י<strong>ע</strong>קב נחשב זה לבגידה... ומצד מדת י<strong>ע</strong>קב שהוא רק האמת לאמיתו כשמראה<br />
רק הלבוש נחמד הוא בוגד. ויצחק הריח גם בהם ריח טוב..." (דברי סופרים, כח,<br />
ר' צדוק סבור כי ב<strong>ע</strong>ולמנו הכל הפוך: השקר נדמה כאמת והאמת נדמית<br />
כשקר. כדי "ל<strong>ע</strong>שות סדר" בהיפוכם של הדברים ר' צדוק מאמין כי יש צורך באיש<br />
אמת שיכנס לתוך השקר ומתוך כך נוכל אנו להצבי<strong>ע</strong> <strong>ע</strong>ל הצבי<strong>ע</strong>ות ו<strong>ע</strong>ל מה<br />
שמתגלה כשקרי.<br />
י<strong>ע</strong>קב, המחובר מחד לפנימיות שלפני החטא ומאידך ל<strong>ע</strong>ולם הבא, אוחז כל הזמן<br />
בטוב ובאמת ב<strong>ע</strong>ולמנו גם אם הוא מלובש בלבושי ה<strong>ע</strong>ולם הזה (ראו רסיסי לילה,<br />
.(22<br />
נו, 155).<br />
רוזנברג, תשס"ה (ל<strong>ע</strong>יל, ה<strong>ע</strong>רה 26), <strong>ע</strong>מ' 43–45. רוזנברג, תש"ס (ל<strong>ע</strong>יל, ה<strong>ע</strong>רה 26),<br />
<strong>ע</strong>מ'<br />
זוהי נקודה חשובה להדגשה: י<strong>ע</strong>קב לא רימה סתם, לא <strong>ע</strong>ל פי רצונו החליט<br />
להשלים מידותיו (<strong>ע</strong>יינו ל<strong>ע</strong>יל, ה<strong>ע</strong>רה אלא <strong>ע</strong>שה זאת במקום שרצון ה' היה<br />
לנהוג כך: "אבל שלימות המידות אף שנטו<strong>ע</strong>ים בו בטב<strong>ע</strong> לא ישתמש בהם מצד<br />
(93<br />
.159<br />
97<br />
98<br />
99
Change language