ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
149<br />
ישראל רוזנסון<br />
31<br />
[...]<br />
הדגם הקודם, תוך שהוא מבליט את חששו ההולך וגובר מפני הפרת האיזון<br />
בין ישן לחדש. הנה, לפני ההקדמה מצוי מ<strong>ע</strong>ין מוטו, הקדשה: "לשארית<br />
בני ישראל בכל ארצות פזוריהם, הנאמנים בברית התורה, ולכל הברכיים<br />
אשר לא כר<strong>ע</strong>ו לב<strong>ע</strong>ל, ולכל פה אשר לא נשק לאלילי הדור, להם אני מקדיש<br />
את ספרי זה, לאות כבוד וה<strong>ע</strong>רצה, המחבר"; "שארית" היא זו ש"לא נשקה<br />
לאלילי הדור", ובדברים נמסך כמדומה קורט של ייאוש, כשהספר כולו בא<br />
להיאבק בייאוש הזה. בגוף ההקדמה הוא מדגיש ביתר שאת את שביל<br />
הזהב שצריך להינקט "במלחמות הישן והחדש":<br />
אולם האמת היא בכל מקום אך בתווך. כל אלה הנוטים אך לצד אחד אם<br />
'ל<strong>ע</strong>תיקות המוזיאום' אם ל'חדשות הת<strong>ע</strong>רוכה', הרי הם רחוקים מן החיים<br />
הבריאים היוד<strong>ע</strong>ים כבר ה<strong>ע</strong>רכה אחרת בכל דבר, 'אם שמו<strong>ע</strong> בישן תשמ<strong>ע</strong> בחדש'<br />
אמר חכז"ל והלכך אנו רואים תמיד, כי אצל החכמים הנאמנים מתאחד תמיד<br />
החדש והישן לאחדים<br />
.[...]<br />
[...]<br />
למותר לציין, <strong>ע</strong>צם השימוש במליצות "<strong>ע</strong>תיקות המוזיאון" ו"חדשות<br />
הת<strong>ע</strong>רוכה" מלמד <strong>ע</strong>ד כמה הוא <strong>ע</strong>צמו מ<strong>ע</strong>ורה בתרבות המ<strong>ע</strong>רב. ה<strong>ע</strong>מדתם זה<br />
בצד זה של שני דימויים-מטונימיות אלו הלקוחים מאותה משפחה<br />
סמנטית, מיטיבה לארוג חוטים מנוגדי גוונים במסכת המקשרת בין שני<br />
המונחים ה<strong>ע</strong>ומדים בבסיסם; אריגה שאין בה בהכרח ש<strong>ע</strong>טנז, שהרי קשר<br />
וניגודיות הם אבני הבסיס באותה דיאלקטיקה ה<strong>ע</strong>ומדת ביסוד שיטתו. <strong>ע</strong>ל<br />
ההשתנות והיציבות ברוח הדור הוא <strong>ע</strong>ומד בקט<strong>ע</strong> הבא:<br />
<strong>ע</strong>לינו להדגיש ולחזור ולהדגיש את האמת הברורה כי למרות מה שהאדם<br />
אומר להתהפך ולהשתנות תמיד בתמורת הזמנים, הרי הוא נשאר תמיד אותו<br />
היצור האנושי הנדכא, <strong>ע</strong>ם כל החולשות השונות, <strong>ע</strong>ם כל מחושיו החולניים, ואך<br />
דבר אלהים יוכל להיות לו לצרי מרפא מאידך גיסא <strong>ע</strong>לינו לראות כי<br />
הספרות הרבנית החדשה תהי כהמשך נכון לאותה הפייטנות המקראית והאגדית<br />
בכל אורותיה מימי קדם<br />
[...]<br />
32<br />
.[...]<br />
בדברו <strong>ע</strong>ל "היצור האנושי הנדכא, <strong>ע</strong>ם כל החולשות השונות, <strong>ע</strong>ם כל<br />
מחושיו החולניים", אין הוא מתכוון כמדומה רק לאותן <strong>ע</strong>ובדות בסיס<br />
בטב<strong>ע</strong> האנושי שאינן משתנות, אלא גם, ואולי ב<strong>ע</strong>יקר, לאותן מצוקות<br />
הנ"ל, ספר תו<strong>ע</strong>פות ראם, פי<strong>ע</strong>טרקוב תרפ"ח, <strong>ע</strong>מ' ה.<br />
שם, <strong>ע</strong>מ' ו.<br />
31<br />
32
Change language