ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
ע - מכללת ליפשיץ - Macam
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
אני–אתה–אחר–א-לוהים – בובר, השל ולוינס<br />
226<br />
23<br />
ש<strong>ע</strong>בור בובר 'ליקוי האור האלוהי' הוא, כפי שגם ט<strong>ע</strong>ן השל, 'ליקוי אור<br />
האדם'. מסקנה זו מתבקשת מאבחון הב<strong>ע</strong>יה שבובר מציג, כי לדבריו היחס<br />
אני–לז המנוכר השתלט <strong>ע</strong>ל הכול.<br />
נדמה שאם כך הם פני הדברים גם <strong>ע</strong>שור אחר השואה אין תקווה<br />
לאנושות. הוכחה אמפירית למדי מבססת את תפיסתו של ניטשה. החזק<br />
הוא השולט במלחמת הקיום, ואין להתפלא <strong>ע</strong>ל ה'שימוש' שהוא <strong>ע</strong>ושה<br />
בחלשים ממנו. הב<strong>ע</strong>יה חמורה <strong>ע</strong>וד יותר מבחינת בובר, כי אפילו רצה אדם<br />
'לפגוש' את אחיו אין סיכוי רב ש'מפגש' זה יתקיים. שכן מאבקי החיים<br />
הבלתי פוסקים 'חספסו' את רוח האדם <strong>ע</strong>ד כדי מני<strong>ע</strong>ת 'מפגש' שבו מוכן<br />
יהיה האדם לחשוף את <strong>ע</strong>צמו בפני הזולת. מלחמת ההישרדות התמידית<br />
הפכה את המוכנות להוריד את שריון ההגנה לכמ<strong>ע</strong>ט בלתי אפשרי. היחס<br />
המנוכר אני–לז הפך למ<strong>ע</strong>ין חומה המקנה לאדם תחושת ביטחון מזויפת.<br />
סביר להניח שהמונח<br />
יחס מנוכר זה הוא<br />
מכוון לאלוהים. בובר התכוון להבליט שמבחינתו המתרחש ב<strong>ע</strong>ולם בימיו<br />
הוא <strong>ע</strong>בודה זרה, כי 'אלילים' של <strong>ע</strong>צמה נתפסים כמזור לחרדה הקיומית.<br />
אלילי שקר הביאו, מביאים ויביאו את האדם לרצוח ולשאול: "לֹא יָדַ<strong>ע</strong>ְִי<br />
הֲֹמֵ ר חִי נֹכִי?" (בראשית ד, ט). כתבי בובר הם ניסיון לט<strong>ע</strong>ון שאכן<br />
האדם אחראי לאחיו. <strong>ע</strong>ל אף חוסר האחריות המופגנת השולטת ב<strong>ע</strong>ולמנו,<br />
בובר אינו מוכן לאבד את אמונתו באדם. לדברי מאיר, "ב<strong>ע</strong>ולם שלאחר<br />
השואה רב <strong>ע</strong>רכה של <strong>ע</strong>מדה דיאלוגית מ<strong>ע</strong>ין זו של בובר יותר מאי פ<strong>ע</strong>ם".<br />
'Lord'<br />
24<br />
."the Lord of the hour"<br />
"˙È˘‡¯· ‰˘ÚÓ „ÈÓ˙ ÌÂÈ Ïη ˘„ÁÓ" – Ì„‡‰ Ô˜È˙ – ÌÏÂÚ‰ Ô˜È˙<br />
25<br />
בובר אינו מוכן להתייאש מהסיכוי לתקן את ה<strong>ע</strong>ולם, כי "המין האנושי<br />
מתחיל בכל ש<strong>ע</strong>ה תמיד". דברים אלה נאמרו <strong>ע</strong>ל ידי בובר בכנס חינוכי<br />
בשנת <strong>ע</strong>ל אף האסון האיום שפג<strong>ע</strong> ב<strong>ע</strong>ם היהודי ובאנושות לא איבד<br />
בובר את אמונתו ביכולת האנושות להשתקם. ביסוד תפיסתו החינוכית של<br />
בובר <strong>ע</strong>ומדת אמונה זו. ניתן לומר שהמני<strong>ע</strong> לפ<strong>ע</strong>ולותייו החינוכיות של בובר<br />
הוא 'משיחי'. 'משיחיות זו 'אנרכיסטית', כי ביסודה ביקורת כלפי צורות<br />
.1925<br />
שם, 129.<br />
מאיר (ל<strong>ע</strong>יל, ה<strong>ע</strong>רה<br />
מרטין בובר, "<strong>ע</strong>ל המ<strong>ע</strong>שה החינוכי", בסוד שיח, ירושלים תשמ"א, <strong>ע</strong>מ' 237.<br />
,(20 <strong>ע</strong>מ' .78<br />
23<br />
24<br />
25