××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
… it must be presumed that if “the Torah speaks in the language of men,”<br />
it, in the first instance, employs that language in its most direct and<br />
effective form for conveying information and providing practical<br />
instruction, i.e., it utilizes words and sentences for their descriptive<br />
content which we call the literal meaning 20 .<br />
גישה זו מעדיפה את הקריאה 'המילולית', כהגדרתו, עד כמה שהדבר ניתן. וכך גם מציג גולדינג את<br />
התפיסה הזאת, שהיא לדעתו התפיסה האורתודוקסית<br />
:(39 עמ' ,2001)<br />
According to the literalist preference, one`s initial assumption is that<br />
Scripture is to be interpreted literally; one moves to a non-literal<br />
interpretation strictly as a last resort…. The literalist preference is<br />
supported by the Orthodox notion of Torah as the word of God, the Divine<br />
truth, or "torat emet." Surely God does not lie or invent fictions!<br />
הנחת היסוד של ספירו וגולדינג היא שהקריאה 'המילולית'<br />
של הטקסט בדרך כלל משקפת<br />
את כוונת המחבר,<br />
וכוונה זו מתבטאת<br />
בהבנה הפשוטה של המילים.<br />
לדעתם,<br />
יש זיקה ברורה בין<br />
המשמעות הפשוטה של המילים לבין האמת ההיסטורית הממשית.<br />
בהקשר של סיפור הנס גישה<br />
זו יכולה להוביל למסקנה שמדובר בדיווח היסטורי וריאליסטי של פרטי המעשה. ספירו יטען שיש<br />
להעדיף קריאה כזו, אלא אם כן יש סיבה מיוחדת להתנגד לקריאה המילולית של הסיפור (וסיבה<br />
כזאת ראינו בפירוש רס"ג לסיפור הנחש; הרחבה בהמשך).<br />
זאת ועוד. אצל הירש, הפרשן חייב לפענח את 'כוונת המחבר' ביחס למשמעות<br />
(meaning)<br />
.(19-14<br />
,1967)<br />
הטקסט בכללותו,<br />
ולא לעסוק בפרשנות<br />
'פרטית'<br />
המדברת אליו בלבד<br />
עמ'<br />
לדעת<br />
אדר, הנחה דומה קיימת גם בתנ"ך (אדר,<br />
:(9 עמ' ,1979<br />
אפשר לקרוא בתנ"ך ולעיין בו בדרכים שונות,<br />
ואחת החשובות שבהן היא הדרך<br />
האידיאית,<br />
זו המנסה לעמוד על תפישות היסוד של התנ"ך.<br />
תפישות אלה עולות<br />
מתוכו ומבקשות את הבהרתן<br />
תפישות היסוד שלה<br />
...<br />
...<br />
הספרות המקראית כמו מבקשת שנחשוף ונברר את<br />
20<br />
ספירו מסתמך כאמור על מאמר חז"ל: דיברה תורה כלשון בני אדם (בבלי מסכת ברכות לא ע"ב, ומקבילות). על פי<br />
הבנתו, כוונת המאמר היא שהתורה משתמשת קודם כל בשפה הברורה ביותר והמובנת ביותר לבני אדם. אין זאת<br />
הדרך היחידה להבין מאמר זה, אבל לצורך דיוננו כאן הבנה זו מייצגת נאמנה קריאה מקובלת של הטקסט<br />
המקראי, במיוחד בעולם האורתודוקסי.<br />
93
Change language