××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ט(<br />
ח(<br />
לילד לזהות תהליכים המתרחשים בתוך העלילה.<br />
המשמעות שהילד מפיק באמצעות<br />
'צורת<br />
הסיפור'<br />
תלויה בגיל אליו הגיע,<br />
ואיגן<br />
מציע מיפוי לתכנית לימודים המתבססת על משמעויות<br />
המופקות מסיפורים.<br />
איגן מיקד את חשיבותו של הסיפור בתחומי הדעת והמוסר,<br />
אך יש הוגים<br />
מתחום החינוך הדתי (פאולר, טורופ, גולדברג, ברנן) אשר הוסיפו את חשיבותם של 'סיפורי יסוד'<br />
,(master stories=)<br />
המכילים את המיתוסים של הדת, בהענקת בסיס להזדהות רגשית ודתית עם<br />
המסורת והמסרים הדתיים.<br />
חלק מסיפורי נס מקראיים ייחשבו ללא ספק כ'סיפורי יסוד'<br />
כאלה.<br />
התיאוריות של איגן ושל הבאים בעקבותיו עשויות לבסס מבחינה פילוסופית את מרכזיותו של<br />
סיפור הנס המקראי בחינוך הילד היהודי הדתי, ואף לסייע בשירטוט השלבים החינוכיים בהוראת<br />
נושא זה. מצאנו אפוא מגוון תשובות לשאלת עיתוי ההוראה הרב-ממדית בהקשר של סיפור הנס<br />
המקראי,<br />
החל מגישה המאפשרת הוראה זו כמעט בכל גיל<br />
(לפי ההיענות והנכונות של הלומדים)<br />
ועד לגישה הקובעת שרק מגיל ההתבגרות רצוי ללמד בצורה זו.<br />
הצגת חלופות לניסוי והוראת סיפור<br />
'העמדת השמש בגבעון'<br />
י): (יהו'<br />
בחלק זה של<br />
(<br />
-<br />
–<br />
העבודה הפגשנו את ה'חומר'<br />
המקראי עם חומרי ה'תמיכה'<br />
הגישות ההרמנויטיות<br />
במטרה<br />
להציע מספר חלופות להוראת סיפור נס מקראי.<br />
עיון זה גם התמודד עם ה- commonplace<br />
של<br />
הסביבה,<br />
כאשר נשאלת השאלה איזו מבין הגישות תתאים לקהילה הפרשנית של החמ"ד<br />
ולמערכת החינוך שלה.<br />
עיינו בסיפור תוך יישום שלוש הגישות ההרמנויטיות שהוצעו בפרק<br />
השלישי.<br />
הגישה המילולית תיסמך במידה רבה על הפרשנות הקלסית,<br />
והיא תתור אחרי פתרונות<br />
המספקים תמונה הרמונית של הסיפור,<br />
המשקפת את האירוע ההיסטורי-האובייקטיבי.<br />
הגישה<br />
המטפורית תיסמך במידת מה על מדרשי חז"ל נבחרים, אך היא תעודד חשיבה עצמאית יותר ואת<br />
השימוש בדמיון הקורא כדי לרדת לעומק המסר של הסיפור.<br />
גם הגישה הדיאלוגית תתבסס על<br />
היסודות האלה, אך בניגוד לגישה המטפורית היא תבקש למקד את הקורא ב'דבריות' הנצחית של<br />
הסיפור,<br />
הן עבור משתתפיו המקוריים<br />
(איך האירוע<br />
'דיבר'<br />
אליהם,<br />
ואיך הם<br />
והן אליו), 'דיברו'<br />
עבור קוראיו שבכל דור ודור.<br />
בחינת תפקידו של המורה בפיתוח וביישום החלופות המוצעות:<br />
הצלחת כל תכנית לימודים<br />
(<br />
commonplace<br />
תלויה בנכונותו של המורה ליישמה,<br />
ולפיכך יש צורך להתמקד ב-<br />
של המורה<br />
כאשר דנים בחלופות ההוראה וביישומן (בן-פרץ, פוקס). ברם, ראינו שהמורה הממוצע נוטה ללמד<br />
כפי שלמד בתור תלמיד בית ספר, ובמיוחד בהקשר של מקצועות הקודש (דורף, שקדי). לפיכך אין<br />
להסתפק בשיתוף נציג המורה בדליברציה החינוכית,<br />
אלא יש<br />
לתת את הדעת כיצד לעורר את<br />
המורים בשטח להיפתח לגישות הוראתיות והרמנויטיות חדשות.<br />
הראינו שכאן ניתן להיעזר<br />
261
Change language