××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
היא, משום שבובר טוען שהמציאות המתוארת במקרא איננה שונה מן המציאות שלנו (שם). יוצא<br />
אפוא שהנס הוא התרחשות המתקיימת בתוך הקשר של טבע ושל היסטוריה<br />
(בובר, תשנ"ט,<br />
עמ'<br />
.(102<br />
אילו היה מדובר במציאות אחרת, לא-מוכרת, היה האדם המודרני מתנכר לה ולא היה לו כל<br />
.(178<br />
טעם להתעמק בה<br />
עמ' תשנ"ו, כהן, (י'<br />
ברם,<br />
איך ניתן להבין את הנס כמתרחש בעולם בו<br />
שולטת הסיבתיות הטבעית?<br />
בובר פותח את תשובתו לשאלה זו בדיון במושג<br />
'אגדה'<br />
(בצטטו<br />
מהפילולוג הרמן אוזנר):<br />
אין לראות<br />
(באגדה)<br />
עיטור מאוחר של הזיכרון ההיסטורי אלא תהליך<br />
"הבא כביכול<br />
;32<br />
... (בובר,<br />
מיד בעקבותיהם"<br />
של המאורעות<br />
אגדה והיסטוריה,<br />
עמ' תשנ"ט,<br />
מרכאות במקור).<br />
בהתבססו על ארנסט הרצפלד<br />
(שם)<br />
מטעים בובר שהאגדה נכתבה סמוך למאורע,<br />
ושימרה<br />
את החוויה שהתרחשה בנשמת העדים.<br />
מטרת הדיווח איננה לתעד את פרטיו<br />
האובייקטיביים של המאורע,<br />
אלא להצביע על דו-שיח בין המאורע לבין העד,<br />
אירוע אשר<br />
,(104<br />
עורר<br />
"השתוממות שאינה ניתנת להיבטל" (הנס על הים,<br />
עמ' שם,<br />
ושנחקק ב"שינוי<br />
ושמירה" (אגדה והיסטוריה, 37).<br />
עמ' שם,<br />
הכוונה בביטוי האחרון היא שאותו אירוע זכה<br />
לתיעוד ראשוני ונרשם קרוב מאד להתרחשותו, ובמשך הדורות עוצב והורחב בידי מחברים<br />
ועורכים נוספים.<br />
ההרחבות הן המשך של דו-שיח עם האירוע הראשוני,<br />
שכן הסופרים<br />
המאוחרים יותר מבקשים לשמר את הרושם הראשוני,<br />
ובו בעת להציגו לאור תמורות<br />
ותובנות שנתווספו אליו<br />
(שם).<br />
מבין הפרטים שהוסיפו מעתיקים לאגדה המקורית,<br />
אמור<br />
(37<br />
הלומד לנסות ולגלות את<br />
'היסוד האגדי'<br />
עמ' (שם,<br />
הטמון בתיאור הכללי,<br />
ולהבחין בין<br />
24<br />
"התלהבות אובייקטיבית ...<br />
הראשוני לבין התוספות.<br />
חלק מן היסוד האגדי הוא<br />
אותה<br />
.(32<br />
השתוממות קדמונית,<br />
המפעילה את כל כוחותיה היוצרים של הנפש" (שם,<br />
בובר עמ'<br />
מסביר את מהותה של 'ההתלהבות האוייקטיבית' בהתייחסו למעמד הר סיני (שם, עמ'<br />
:(35<br />
גרעין היסטורי של אגדה אין לקנותו בהסרת יסוד ההתלהבות ממנה;<br />
כי היא יסוד<br />
עצמי של חטיבת ההיסטוריה המופקדת ביד חקירתנו;<br />
אבל יכולים וחייבים אנו<br />
בביטוי 'התלהבות אובייקטיבית' יש מן הפרדוקסליות (תודתי לד"ר י' כהן על שהסב את תשומת ליבי לתובנה<br />
הזאת). לדעת אלטשולר עמ' הפליאה מפני אופיה הפרדוקסלי של המציאות היא ה'מנוע' ליצירת<br />
סמלים דתיים ומערכות מיתיות. היהדות מתאפיינת אף היא בתפיסות פרדוקסליות: שאלוהים גם טרנסצנדנטי<br />
וגם אימננטי; שבני אדם הם גם בני חורין וגם תלותיים; שהחיים בעלי ערך אך סופיים (שם, עמ' המחבר<br />
מסתמך בין השאר על כתביו של ליאו בק). ניסוחים נוספים של בובר, כגון "השתוממות שאינה ניתנת להיבטל"<br />
ו"שינוי ושמירה" מרמזים אף הם לפרדוקסליות. לדעת אלטשולר (שם, עמ' יתכן שהעיקרון המרכזי של הדת<br />
הוא הפרדוקס, והוא מטעים (שם):<br />
;247<br />
,(250-243<br />
,(244<br />
.Religions not only pose paradoxes; they also embrace them.<br />
,1980)<br />
24<br />
166
Change language