××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
במקורות מקראיים אחרים<br />
(כגון פירושו של מלבי"ם לשמ'<br />
'סְ ברה' הן על י) לד,<br />
(כגון פירושו של<br />
רד"ק לייחוד הנס הזה, פירושו של רמב"ן לעדיפותו של משה על פני יהושע, ודעתו של ר' שמואל<br />
בר נחמני בקשר לנס האבנים).<br />
אשר לשאלות מן הסדר השני,<br />
יש לציין שתשובות<br />
'מדעיות'<br />
שמספקים פרשני ימי הביניים היו טובות אולי לתפיסת המדע של ימיהם,<br />
אך הן אינן מתאימות<br />
.(154<br />
לידע המדעי של המודרנה<br />
(השווה הולץ,<br />
פרק חמישי,<br />
עמ'<br />
מכל מקום,<br />
גם ההסברים<br />
ה'מדעיים'<br />
ש'הפשרות'<br />
שמציעים פרשנים אלה אינם מסלקים לגמרי את המימד הניסי,<br />
המוצעות מספקות אותם ומיישבות את תהייתם לגבי האירוע.<br />
ועם זאת נראה<br />
אשר לשאלת<br />
ההתאמה בין עיצוב הסיפור לבין תוכנו (שאלה 2),<br />
העיסוק בסוגיות ספרותיות מעין אלה מאפיין<br />
את התודעה הספרותית המודרנית,<br />
20<br />
ואין התייחסות מרובה לגורמים האלה בפרשנות הקלסית .<br />
לא מצאנו התייחסות לשאלה זו מבין פרשני ימי הביניים הקלסיים,<br />
ואף מבין פרשנים מסורתיים<br />
יותר מאוחרים.<br />
המטפורית<br />
הגישה<br />
.2<br />
על פי הגישה המטפורית אין להבין את תיאור האירוע באופן מילולי, ולכן אין סיבה להאמין<br />
שהשמש והירח עמדו מלֶכת.<br />
'עמידת השמש והירח'<br />
21<br />
מייצגת בדרך ציורית רעיון או אירוע אחר ,<br />
זאת על מנת לכוון את הקורא למסר של הסיפור.<br />
כפי שראינו בפרקים<br />
קודמים,<br />
פירושים<br />
מטפוריים מצויים לא אחת במדרשי חז"ל ובפרשנות הקלסית,<br />
ואמנם בשני רבדי הפרשנות הללו<br />
ניתן למצוא פירושים מטפוריים לסיפור שלנו,<br />
אם כי במינון קטן.<br />
מתוך הפרשנות הקלסית<br />
מוצאים אנו את<br />
הרמב"ם<br />
המציין שיהושע אמר את דברו<br />
'לעיני ישראל'<br />
ולא<br />
'לעיני כל ישראל'<br />
(מו"נ ח"ב פל"ה, כרך א, עמ'<br />
,(383<br />
ומשתמע מכך שהנס לא נחווה על ידי כלל ישראל, אלא רק על<br />
.(40<br />
ידי הלוחמים הנוכחים בגבעון<br />
עמ' שם, שוורץ, (ד'<br />
אילו היה מדובר בעצירת השמש באופן<br />
ממשי, כל עם ישראל<br />
ובעצם כל העולם<br />
- היו צריכים לחוות אותה. דיוק זה פותח פתח להבנה<br />
-<br />
(42<br />
.(240<br />
20<br />
21<br />
דוגמה להתייחסות לשאלת אריכות הכתוב מצאנו ביחס לסיפור עבד אברהם אצל משפחת רבקה (בר' כד), כאשר<br />
אומר ר' אחא: "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים" (בר"ר [וילנא] פרשה ס ד"ה ח ויבא האיש, עמ'<br />
ר' אחא מתפעל מכך ששיחת העבד מופיעה פעמיים, ואילו הלכות מסוימות אינן מוזכרות כלל אלא נלמדות<br />
על פי רמיזות טקסטואליות. ברם, אין ר' אחא מסביר למה תופעה זאת קיימת. פרשן מסורתי המתקרב לגישה<br />
המודרנית הינו רמב"ן, המעלה שאלות בנושאים שהזכרנו, אם כי לא באופן שיטתי (ראה, לדוגמה, פירושיו ל: בר<br />
לב, ז; שם מב, כא). ציינו בפרק החמישי (הערה שבובר ורוזנצוייג היו חלוצי הגישה הספרותית למקרא, והם<br />
היו הראשונים שהצהירו שאין להפריד את עיצוב הסיפור מתוכנו בהקשר המקראי (פולק, שם, עמ' אשר<br />
לשאלות של אריכות וכיווץ הסיפור, מציין אלטר עמ' 11) שאחד ההבדלים בין הגישה הספרותית המודרנית<br />
לסיפור המקראי לבין גישת המדרש לסיפור המקראי הוא שהמדרש דורש עניין ספציפי ומקומי, ואינו מתייחס<br />
למכלול הסיפורי. כתוצאה מכך, בדרך כלל לא יסתכלו בעלי המדרש על רצף סיפורי וישאלו למה קטע מסוים<br />
ממנו זוכה להרצאה קטנה, ואילו קטע אחר בתוך אותו רצף מפורט ביותר.<br />
מגדים לח, תשס"ג, עמ'<br />
דיון זה מבוסס על מאמרי: עיון בפרשת עצירת השמש בגבעון, בתוך:<br />
.(433<br />
.52-43<br />
,1981)<br />
224
Change language