××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
כמו כן,<br />
אם משכיל המורה ליצור מסגרת נאותה,<br />
הילד מסוגל לקלוט משמעויות מתוך<br />
'ההקשר'<br />
(שם, עמ'<br />
34<br />
. (145<br />
לסיכום פיסקה זו, הרחבנו את הדיון בנושא הסיפור וצורת הסיפור ככלי היוריסטי בהוראה,<br />
בהצביענו על התפיסות של איגן ופריסטלי. כזכור, בפיסקה הקודמת טענו שגולדמן מעלה קושיות<br />
אמיתיות ביחס להוראת המקרא,<br />
אבל מסקנתנו היא שפתרונו,<br />
דחיית הוראת המקרא לגיל<br />
ההתבגרות,<br />
אינו מתאים למסגרת החמ"ד,<br />
ואינו מוכח כדרך הנכונה להתמודד עם קשיי הוראת<br />
לעומתו, איגן, המקרא.<br />
מרים את הכפפה<br />
(אם כי לא התייחס ישירות לפרובלמטיקה של הוראת<br />
המקרא)<br />
ומציב מודל העשוי לשמש בסיס להוראת סיפורי הנס שבמקרא,<br />
כפי שהדגמנו על פי<br />
סיפורי בריאת העולם וקריעת ים סוף.<br />
קאונפר טוען מתוך התנסותו כמורה שניתן ללמד את<br />
החומר המקראי והמדרשי לילדים, גם בגילאים צעירים, למרות הקשיים האובייקטיביים של שפה<br />
ועומק רעיוני.<br />
הגם שילד אינו מבין לגמרי שפה מטפורית,<br />
הוא קולט חלק ממשמעותה,<br />
והמורה<br />
המגשר בין הטקסט והילד יכול לעזור לילד להשלים את התמונה.<br />
השלבים ההתפתחותיים<br />
הקוגניטיביים אמנם קיימים לדעתו, אבל ככל שהמורה חושף את השפה המטפורית לילד, ומעודד<br />
אותו להתייחס אליה ברמה רגשית וחוויתית, כך ירוויח התלמיד מלימוד מקרא ומדרש, ויעשה את<br />
צעדיו הראשונים לקראת תפיסה בוגרת ועמוקה יותר (שם, עמ'<br />
סיכום<br />
.(147-146<br />
יש לסכם,<br />
אם כן,<br />
את הגישה השלבית ואת הדעות החולקות עליה:<br />
מחקריו של פיאז'ה<br />
35<br />
בחנו בעיקר כישורים קוגניטיביים ,<br />
חלקם הניתנים למדידה.<br />
המסקנה ממחקרים אלה היתה<br />
שהחשיבה מתפתחת בצורה היררכית ושלבית,<br />
וניתן לצפות איך הילד יתפתח.<br />
התערבותו של<br />
המבוגר בתהליך הלמידה לא תשפיע באופן<br />
מהותי על זירוזו,<br />
משום שמדובר בתהליך הדומה<br />
לצמיחה אורגנית.<br />
מנגד,<br />
יש המשיגים<br />
באופן עקרוני<br />
על הנחות היסוד של פיאז'ה,<br />
אשר לדעתם<br />
הניחו את המבוקש בקביעת יעד סופי מאוד מסוים בעל מאפיינים מסוימים.<br />
הטיעון הזה הוא<br />
פילוסופי בעיקרו: בדגם של פיאז'ה,<br />
המדע עומד בראש הפירמידה, והמטפיזיקה היא שלב ביניים<br />
החסר ערך עצמי. לפיכך, מי שמערער על דגם זה במישור הפילוסופי עשוי בהחלט גם להעריך את<br />
.391<br />
34<br />
קאונפר מתווכח עם מסקנותיו של גולדמן ממחקרו על הבנת הילד את סיפורי הנס המקראיים. קאונפר טוען<br />
שגולדמן 'הנחית' את השאלות על הילדים, בלי לעגן אותן בהקשר המוכר להם. שנית, גולדמן היה 'נעול' על<br />
תשובות מסוימות, ולא היה פתוח לתשובות של ילדים שלא תאמו את ציפיותיו. על חשיבות ההקשר בהבנת<br />
מטפורה ראה: הייד, שם, עמ' על חשיבות ההקשר בהבנת הסיפור הדתי ראה פריסטלי, שם, עמ'<br />
פלין מבקר את פיאז'ה על גישתו לרגש. לטענתו, פיאז'ה ראה ברגש כוח המפעיל אינטראקציות מכאניות<br />
בין חפצים, והרגש הוא בסך הכל תוצאה של הפרשה הורמונלית פנימית. מבחינת פיאז'ה, הרגש נמצא מחוץ<br />
לתהליך הלמידה, ואינו חלק אימננטי ממנו (פלין, עמ'<br />
.383<br />
.(370-365<br />
,1995<br />
(Flynn)<br />
35<br />
213