××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
א(<br />
להבין את האפשרויות השונות של קריאת הטקסט ושל דרכי יצירת משמעות.<br />
שיוּך הוגה מסוים<br />
לקטיגוריה מסוימת נתון לשיקולי דעת שונים,<br />
ומה שהניע אותנו בעיקר איננו הניואנסים<br />
המיוחדים של הגישה, אלא, מה עשויה גישה זו לתרום להתמודדות עם הבעיות שאנו עוסקים בהן<br />
בעבודה זו. זאת ועוד. שאלת היסטוריוּת הנס עומדת במרכז עבודה זו, ולרוב אין ההרמנויטיקנים<br />
מוטרדים משאלת ההיסטוריות של תכָ ני הטקסט,<br />
כי אם בגורמים המעניקים לטקסט את<br />
משמעותו. ברם מודלים הרמנויטיים שונים עשויים לתרום תרומה של ממש לפיתוח אסטרטגיות<br />
קריאה שונות על מנת להתמודד עם שאלת ההיסטוריות.<br />
לפיכך גם אם אין התאמה מלאה בין<br />
גישה הרמנויטית מסוימת לבין שאלת הערך ההיסטורי של המסופר בטקסט,<br />
נַראה בהמשך<br />
שיכולה להיות זיקה ביניהם.<br />
אי אפשר לעסוק בלימוד מקרא בעולם החמ"ד בלי להיזקק למושגים 'פשט' ו'דרש', מונחים<br />
המשמשים מאז<br />
ימי הביניים בציבור היהודי הדתי להפריד בין סוגים שונים של פירוש המקרא.<br />
מחקר רב הושקע בנסיון להגדיר מושגים אלה,<br />
ולצורך העבודה הזאת נאמץ את ההגדרות<br />
המתומצתות הבאות:<br />
הפשט הוא ביאור הכתוב על פי לשונו,<br />
מבנהו התחבירי,<br />
הקשרו הענייני,<br />
.(14<br />
סוגו הספרותי ומבנהו הספרותי,<br />
תוך יחסי גומלין בין מרכיבים אלה<br />
(קמין,<br />
את עמ' תשמ"ו,<br />
:(15<br />
'דרש' המושג<br />
יש להבין על דרך הניגוד<br />
עמ' שם, (קמין,<br />
הבחנים הקובעים את ה'פשט'<br />
אינם<br />
חלים על פירוש על דרך הדרש משום שהדרש "מבוסס על הגלום בכוח בלשונו של הכתוב" (שם).<br />
כלומר,<br />
הלשון נושאת ריבוי מובנים<br />
ואפשרויות,<br />
כולל<br />
"עצמאות חלקי הדיבור" (=האותיות,<br />
המילים,<br />
הפסוקים,<br />
הפרשיות),<br />
כך שאפשר להפריד מרכיבים אלה אחד מהשני ולגלות משמעויות<br />
עמ' (שם, חדשות 16).<br />
מכל מקום ה'דרש'<br />
נתפס באופן כללי בציבור הדתי כ'פירוש'<br />
לגיטימי<br />
לכתוב, למרות חריגתו מאמות המידה של ה'פשט' לכתוב, ותקפותו עשויה להיות מושרשת באחד<br />
מהשיקולים הבאים: (<br />
הטקסט המקראי האלוהי רווי משמעות וכל פרט ופרט בא להורות<br />
97-96). (ב)<br />
,1970<br />
לקחים,<br />
ולא לשעשע או לזעזע את הקורא<br />
(היינמן,<br />
עמ'<br />
חכמי ישראל,<br />
ובראשם<br />
חז"ל,<br />
נהגו לבטא את רעיונותיהם והוראותיהם בעלי הסמכות באמצעות<br />
'משחק'<br />
מסביב ללשון<br />
.(85-83<br />
הכתוב 1991,<br />
(פרנקל,<br />
עמ'<br />
כאמור המינוח הזה חשוב לנו בניתוח גישותיהם של פשטנים<br />
מימי הביניים לפרשנות סיפורי הנס,<br />
אך להלן נראה שקשה למצוא מתאם בינו לבין הגישות<br />
הפרשניות של אסכולות הרמנויטיות בנות-זמננו.<br />
על מנת לסייע בסיווגן של הגישות האלה ניעזר<br />
במינוח הלקוח מתחום הפילוסופיה של המוסר:<br />
'הטרונומיה'<br />
ו'אוטונומיה'.<br />
בקריאה הטרונומית<br />
הקורא מפרש את הטקסט מתוך מחויבות לסמכות העומדת מחוצה לו,<br />
כגון המחבר או הטקסט<br />
עצמו, ואילו בקריאה אוטונומית הקורא רואה את עצמו כמי שמסוגל להעניק לטקסט משמעות<br />
87
Change language