××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
את ה'<br />
בקרב הזה וזוכה לגיבוי אלוהי מלא,<br />
תחושה המתבטאת הן בהשלכת האבנים מן השמים,<br />
הן בעמידת המאורות.<br />
אשר ליהושע,<br />
דומה שהוא חש בגודל האחריות המוטלת עליו כשליח ה'<br />
לכבוש את הארץ ולהביס את העמים הנלחמים נגד התכנית האלוהית. הציווי להעמיד את השמש<br />
מבטא את כמיהתו להספיק את משימתו,<br />
והוא מודע לכך שה'<br />
מקשיב לדיבור שלו,<br />
ונענה לו<br />
בצורה ייחודית: וְלֹא הָ יָה כַּ יּוֹם הַ הוּא לְ פָ נָיו וְאַחֲ רָ יו לִ שְׁ מֹ ַע ה' בְּ קוֹל אִ ישׁ. לפי זה, 'עצירת המאורות'<br />
45<br />
היא גם חלקו של אלוהים בדו-שיח עם יהושע .<br />
עם זאת,<br />
ניתן לפרש את העמדת השמש לא כביטוי ל'שיתוף פעולה',<br />
אלא כסמל לתבוסת<br />
האויב, במישור הצבאי והרוחני כאחד.<br />
הַ עמדת השמש דווקא בהקשר של מלחמה נגד האויב הזר<br />
יכולה לרמוז למלחמה יותר רחבה,<br />
מלחמה קוסמית;<br />
ה'<br />
יוצא לקרב נגד יריביו האיתנים.<br />
השמש<br />
46<br />
בעולם העתיק נתפסה כאלוהים : המצרים עבדו לאֵ ל השמש, ולפי אמונתם צאצאיו הם הפרעונים<br />
79). עמ' 1986, (סרנה,<br />
גם הבבלים עבדו את אֵ ל השמש – שַ מַ ש<br />
–<br />
והתייחסו אליו כאֵ ל המשגיח על<br />
.(84<br />
,1995<br />
כל הייצורים,<br />
וכאֵ ל המשפט<br />
(אבישור,<br />
עמ'<br />
כמו הבבלים,<br />
גם החיתים עבדו את אל<br />
.(82-81<br />
,b1993<br />
השמש,<br />
אישתנו,<br />
וראו בו את אל המשפט<br />
(סרנה,<br />
עמ'<br />
כעת חווים החיילים את<br />
המלחמה לא רק כקרב שלהם נגד מלכי הדרום, אלא כמלחמת אֵ לים; הם מצהירים קבל עם ועולם<br />
שאלוהיהם משתק את השמש והירח,<br />
וגם את אל השמש ואת אל הירח,<br />
והניצחון בקרב הוא<br />
נצחונו של ה'<br />
על כל אלוהי העמים:<br />
נִ לְ חָ ם ה' כִּ י<br />
לְ יִשְׂ רָ אֵ ל.<br />
אם בגישה המטפורית הצענו שהשמש<br />
שרה שיר שבח לה'<br />
בכל יום ויהושע מבקש לתפוס את מקומה,<br />
כאן מציעים אנו שהשמש יכולה<br />
לסמל את יריבו של ה', וכל הכוחות ה'טובים' -<br />
ה', יהושע, וחייליו<br />
- מתגייסים כדי להביס אותה.<br />
על פי קריאה זו, ה'שיח' מתקיים בין שלושת 'בעלי הברית' המתעמתים עם הצד שכנגד; ה'עצירה'<br />
מסמלת אפוא שהניצחון אינו רק הישג צבאי לישראל,<br />
של ה' 'דתי' הישג כי אם<br />
ושל בני בריתו<br />
47<br />
מול האלים היריבים .<br />
45<br />
46<br />
47<br />
מודעותו של יהושע לדו-שיח המתנהל בין ה' לבין בני ישראל, ולהיותו נציגו של ה' עלי אדמות, מתבטאת לדעתנו<br />
בעת טקס כריתת הברית בשכם (יהו' כד, הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה כי היא שמעה את כל אמרי ה'<br />
והיתה לכם לעדה פן תכחשון באלהיכם." מבחינה אובייקטיבית, לא ה' דיבר עם בנ"י באופן ישיר<br />
דבר עמנו אשר<br />
(בניגוד למעמד הר סיני), אלא, הציג יהושע את דברי ה' בפני האסיפה ("כה אמר ה' אלוהי ישראל ואקח את<br />
אביכם וארבה את זרעו ואשלח את משה ואוציא את אבותיכם ממצרים וכו'" [שם כד, ב-יג]). ואז דורש<br />
יהושע מן העם להחליט: האם הם בוחרים לעבוד את ה' במונחים בובריינים 'להיענות לקול האלוהי' – או שהם<br />
דוחים אותו.<br />
גם המקרא מכיר את עבודת השמש. ראה: דב' ד, יט; שם יז, ג; מל"ב כג, ה, ועוד. יתכן ששם העיר בית שמש קשור<br />
בפולחן השמש שהתקיים בעיר הכנענית הקדומה (אביגד, תשל"ח, כרך ב, עמ'<br />
אולי נפילת הברד בעיתוי הזה מצביעה אף היא על כל-יכולתו של ה' לשלוט בכוחות הטבע ולנצלם לשם השגת<br />
מטרותיו. ואם מדובר בתחרות בין אֵ ל השמש לבין ה', ניתן להציע שהברד 'מנצח' את השמש. גם מכות מצרים,<br />
אשר הברד כידוע היה אחד מהן, נועדו בין היתר להוכיח את עליונות ה' על אלוהי מצרים (שמ' יב, יב; במ' לג, ד).<br />
...<br />
.(110<br />
–<br />
...<br />
כז): "...<br />
...<br />
...<br />
234
Change language