××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
הרמב"ם<br />
ִהתנה את הגאולה בהכרה באלוהים, ורק תהליך חינוכי ממושך, לעומת מעשי ניסים, הוא<br />
שיביא את הגאולה 125).<br />
עמ' (שם,<br />
ואם לדעת<br />
הרמב"ם<br />
הנס אינו משחק תפקיד באירוע נכסף<br />
ומשמעותי כל כך,<br />
35<br />
סימן שהוא תופס מקום מבוטל בתכנית האלוהית .<br />
ג.<br />
ביחס לסיפור עמידת השמש בגבעון,<br />
מפרש<br />
הרמב"ם<br />
את הפסוק:<br />
וַיַּעֲ מֹד הַ שֶּׁ מֶ שׁ בַּ חֲ צִ י הַ שָּׁ מַ יִם<br />
וְלֹא אָץ לָ בוֹא כְּ יוֹם תָּ מִ ים יג): "...<br />
י, (יהו'<br />
כיום תמים שהוא כיום הארוך ביותר.<br />
כי תמים הוא<br />
שלם. כאלו אמר: אותו יום היה בעיניהם בגבעון כיום הארוך ביותר מימי הקיץ שם<br />
ח"ב ..." (מו"נ,<br />
.(383<br />
עמ' כרך א, פל"ה,<br />
ניתן לפרש אמירה זו כך:<br />
הרמב"ם<br />
מתאר מצב פסיכולוגי בו נדמה<br />
ללוחמים שהיום ההוא היה ארוך כמו היום הכי ארוך שבקיץ. החיילים באותו קרב חוו את האירוע<br />
כ'נס', כאילו שעמדה השמש, אבל לא כך היה במציאות;<br />
העולם כולו בוודאי לא חש בהתרחשות<br />
36<br />
מיוחדת באותה עת . הרמב"ם אם כן מאמץ קריאה מטפורית: היום ההוא הורגש כיום כל כך ארוך<br />
37<br />
עד שנוסח במקרא כיום שבו עמדה השמש .<br />
.2<br />
פסיכולוגי<br />
אירוע או<br />
נבואה,<br />
סיפור הנס כחלום,<br />
קריאת<br />
א.<br />
ישנם סיפורים בהם הנס אינו מתרחש במציאות האובייקטיבית,<br />
אלא,<br />
בראשו ובנפשו של<br />
המשתתף. ריינס קורא לגישה זו "סוביקטיביזציה של הנס" (שם, עמ'<br />
.(272<br />
במו"נ ח"ב פמ"ב מסביר<br />
הרמב"ם<br />
שכל דיבור מלאך או ראייתו הוא בגדר התגלות,<br />
גם אם לא נאמר כך במפורש בתחילת<br />
הסיפור.<br />
דוגמאות לתופעה זו הן:<br />
ביקור המלאכים אצל אברהם<br />
יח); (בר'<br />
יעקב וה'איש'<br />
לב, (בר'<br />
כה-לב); יהושע ושר צבא ה' (יהו'<br />
38<br />
ה) . אברהם לא אירח את המלאכים בפועל, יעקב לא נאבק עם<br />
המלאך,<br />
ויהושע לא פגש שר צבא ה' במציאות; כל ההתרחשויות האלה 'קרו' בתוך התגלות. ניתן<br />
להחיל עיקרון זה גם על סיפור כמו נס הסנה, בו רואה משה את הסנה שאינו נאכל באש (שמ' ג,<br />
.nonessentialization of miracles<br />
.275<br />
,(47-46<br />
35<br />
36<br />
37<br />
38<br />
אבל השווה י'<br />
כך גם ריינס, שם, עמ' הוא מכנה את העמדה הזאת:<br />
ליבוביץ (תש"ם, עמ' הטוען שהגאולה וימות המשיח לא תפסו מקום חשוב כלל בחשיבת הרמב"ם. תכלית<br />
האדם היא להכיר את ה' ולעובדו, ועבודה זו אינה מותנית בגאולה, או בכל דבר אחר. המשמעות האמיתית של<br />
הגאולה היא ליצור תנאים אופטימליים לעבודת ה'.<br />
כפי שהבאנו למעלה, לדעת קרייסל הרמב"ם תמיד מתנגד לתפיסה שיחול שינוי בגרמי השמיים.<br />
הרמב"ם פותר בעיה אחרת בקריאה זו. לדעת הרמב"ם, גדולתו של משה מתבטאת בגודל הקהל הנוכח בניסים<br />
שהוא מחולל (מו"נ ח"ב פל"ה). מ' שורץ מסביר את משמעות קביעה זו (תשנ"ז, עמ' ככל שמתרבה הקהל, כך<br />
גדלה הוודאות שמדובר באירוע אמיתי. וכך גם לגבי המסורת: ככל שהמסורת מועברת על ידי מספר רב יותר של<br />
מסַ פרים, כך קטן הסיכוי שמדובר בבדיה. מעמדו של משה אם כן מתחזק כתוצאה מכך שמספר גדול של עדים<br />
נוכחו בניסיו. ברם, עמידת השמש בציווי יהושע אמורה להיווכח על ידי כל העולם כולו, ואם כך הדבר, מסתבר<br />
שיהושע מחולל נס גדול בהרבה מכל אלו שחולל משה. תפיסת 'עמידת השמש' כביטוי מטפורי מצמצמת את<br />
מספר 'העדים' לחיילים שהשתתפו בקרב. עיון רחב בנושא זה יופיע בפרק השביעי.<br />
רמב"ן, בפירושו לתורה, מתנגד לגישת הרמב"ם שכל אמירה של מלאך היא בגדר נבואה, ושהאירועים שהתורה<br />
מספרת לא קרו בפועל, כגון, מאבק יעקב עם המלאך ("ולא ידעתי למה היה צולע על ירכו בהקיץ"). וראה את<br />
פירושו לבר' יח א ד"ה וירא אליו.<br />
:(7<br />
139
Change language