××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
הוא מסתפק בקריאה זו,<br />
24<br />
אלא מוסיף את הפירוש הנטורליסטי<br />
(בפרק הבא נרחיב בעניין הזה).<br />
קריאה 'מילולית' של סיפור הנס, אם כן, אינה תמיד מזמינה פירוש על-טבעי של האירוע; אדרבה,<br />
לפעמים הקריאה המילולית פותחת פתח לתפיסה נטורליסטית. הקורא אמנם מאמין בהיסטוריות<br />
האירוע כפי שהוא מוצג, אבל אין פרטי האירוע מוצגים בצורה חד-משמעית, ולכן יש מקום לפרש<br />
אותם בדרכים שונות.<br />
עוד יש לציין כי הן הירש הן 'קריאה צמודה' אינם מצמצמים את משמעות הטקסט למישור<br />
המילולי, –<br />
ואדרבה<br />
שניהם<br />
מטעימים שכוונת המחבר/הטקסט מכילה מרכיבי משמעות נוספים;<br />
הניסוח המדויק,<br />
הסגנון,<br />
התחבולות הספרותיות שבסיפור הנס עשויים למקד את הלימוד ואת<br />
ההוראה לא בפרטיו הריאליים או בערכם ההיסטורי,<br />
כי אם במסרים ובערכים הטמונים בסיפור<br />
המסוים.<br />
לפיכך קריאה צמודה של הסיפור המקראי עשויה למקד את תשומת לב הקורא לא<br />
לעובדתיות ההיסטורית של האירועים המסופרים כי אם במשמעויות ובמסרים<br />
העולים מהטקסט<br />
'הוראת'<br />
הסיפור לפי המינוח של הירש<br />
(ראה למעלה).<br />
לתובנה זו יש השלכות חשובות לגבי<br />
–<br />
.2<br />
הוראת הסיפורים, כפי שנדגים בפרק השביעי.<br />
מטפורית:<br />
גישה<br />
הגישה המטפורית מניחה שאין להבין את הטקסט בצורה מילולית,<br />
אלא<br />
בצורה לא-מילולית או מטפורית.<br />
אסכולה זו מתחלקת לשניים: (א)<br />
אפשר לבחור בקריאה<br />
מטפורית גם במקרים שאין הטקסט מסמן לקורא שיש לחרוג מההבנה המילולית. (ב)<br />
בגישה המטפורית רק במקרים שהטקסט מסמן לקורא שיש לחרוג מן ההבנה המילולית.<br />
יש לבחור<br />
גישה (א)<br />
מעניקה אוטונומיה רבה לקורא,<br />
ואילו גישה<br />
(ב)<br />
תובעת קריאה הטרונומית,<br />
אם כי נראה בהמשך<br />
שיש מידה של אוטונומיה גם בקריאה זו.<br />
,(reader-response)<br />
בסיס הרמנויטי לגישה<br />
(א)<br />
ניתן למצוא בתיאוריית<br />
'תגובת הקורא'<br />
הטוענת שמשמעות הטקסט נוצרת מתוך מעשה הקריאה.<br />
המשמעות איננה תוצר של כוונת<br />
.(27<br />
,1980<br />
המחבר,<br />
אלא פרי הפרשנות של הקורא<br />
(פיש,<br />
עמ'<br />
בתוך האסכולה הזאת יש דגשים<br />
וניואנסים שונים,<br />
הקשורים לשאלה:<br />
באיזו מידה הקורא אוטונומי בהענקת משמעות לטקסט,<br />
ובאיזו מידה מחויב הקורא לגורמים נוספים השייכים לעיצוב המשמעות. זרם אחד של אסכולה זו<br />
מנוסח על ידי פיש,<br />
הטוען שאין משמעות אובייקטיבית לטקסט;<br />
הטקסט משמש מעין<br />
'מראה'<br />
לקורא והוא רואה את עצמו ואת דעותיו בתוך הטקסט 163).<br />
עמ' (שם,<br />
אבל הקורא אינו פועל<br />
.(14<br />
בתוך חלל ריק;<br />
אדרבה,<br />
הוא חלק מ'קהילה פרשנית'<br />
עמ' (שם,<br />
כפי שציַינו למעלה,<br />
חברי<br />
רד"ק מציע פה שהעורבים הסתירו את אליהו. בכך הוא מרמז למצב המסוכן בו נתון היה אליהו, ולהזדקקותו<br />
להגנה מפני אחאב ואחרים המאיימים עליו בעקבות הכרזתו על הבצורת. הערה 'שולית' זו מדגימה כיצד<br />
הפרשנות עשויה להשלים את החסר ולהוסיף מימד ריאליסטי למתואר במקרא.<br />
24<br />
97