××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
אותו אלוהים שהתוודע למשה עשוי להתוודע גם לאנשים נבחרים אחרים,<br />
ולכל מקום שיגיע<br />
האיש הנבחר, תתלווה אליו השכינה. מאידך, אין זה מבטל את המסתורין של אלוהים, כי הוא אינו<br />
מתחייב כיצד יתוודע ויתלווה אל האדם.<br />
מה ניתן להפיק מדברים אלה בהוראת סיפור הנס המקראי?<br />
חלק מן הנקודות שמעלה<br />
בובר,<br />
הן לגבי המקרא בכלל,<br />
הן בהקשר של הנס,<br />
אינן ייחודיות לו,<br />
ונמצאות גם בפרשנות<br />
הקלסית הנגישה למורי החמ"ד.<br />
ברגישותו הלשונית ובקריאתו המדוקדקת של כל מילה וכל אות<br />
41<br />
חז"ל ,<br />
מבצע<br />
בובר צורת קריאה הקיימת כבר אצל<br />
ובעקבותיהם הלכו פרשני ימי הביניים<br />
ופרשנים חדשים.<br />
ברם בובר העמיק את הרגישות למבנים<br />
ספרותיים במקרא ובמיוחד<br />
ל'מילה<br />
המנחה' (ראה למעלה, 164),<br />
עמ'<br />
ובכך מתקרב יותר לתודעה המודרנית מאשר פרשני ימי הביניים<br />
(למרות שגם האחרונים מגלים רגישות למבנים ספרותיים),<br />
וזאת משום שהוא דוגל בקריאה<br />
צמודה,<br />
קריאה שיטתית הטוענת שיש משמעות לכל אחד ממרכיבי היצירה,<br />
ושיש לעמוד גם על<br />
42<br />
הקשר בין המכלול לפרטיו שם) .<br />
(למעלה,<br />
מתוך כך מבהיר בובר<br />
(א)<br />
מה ביצירה המסוימת או<br />
באחד ממבעיה מעורר קושי<br />
(ב)<br />
מהן האפשריויות השונות של הסבר<br />
(ג)<br />
מדוע ביטוי או מבע<br />
ספציפי נבחר,<br />
ניתן איך או<br />
43<br />
לפתור את הבעיה על סמך עיון במקורות אחרים במקרא .<br />
החידוש<br />
הזה של בובר עשוי בהחלט להתקבל אצל מורים בממ"ד,<br />
שכן דרכי הקריאה שהוא חידש אומצו<br />
כאמור על ידי נחמה ליבוביץ,<br />
44<br />
והתקבלו כשיטה רצויה בלימוד התנ"ך .<br />
מעבר לרגישותו הספרותית של בובר,<br />
ישנם דגשים האופייניים דווקא לו.<br />
ראינו למעלה<br />
שכפילוסוף,<br />
בוחן<br />
בובר את אירועי התנ"ך<br />
ואת לשונו<br />
במטרה להבין את משמעותם הרוחנית.<br />
משום שהוא מבקש לשמוע את הקול האלוהי הבוקע מתוך המקרא,<br />
הוא מחפש אותו דרך עיוניו<br />
בפילולוגיה, בהיסטוריה,<br />
45<br />
ובאנתרופולוגיה של התנ"ך. לדוגמה, השאלה כיצד מתגלה אלוהים לבני<br />
אדם בכלל, ולעם ישראל בפרט, מעסיקה את בובר, ובניתוחו את סיפור הסנה הוא מחפש תשובה<br />
.(85<br />
,(4)<br />
(8)<br />
41<br />
42<br />
43<br />
44<br />
45<br />
למשל, על החזרה על השורש 'ראה' ראה: שמות רבה (שנאן) פרשה א ד"ה א, כז וירא (עמ' על סמליות אש<br />
הסנה ראה: שמות רבה (שנאן) פרשה ב ד"ה ב, ה וירא (עמ' על הקשר הלשוני והתוכני בין סנה וסיני,<br />
ראה: פרקי דר' אליעזר פרק מא ד"ה ירידה ששית שירד, עמ' צו. על משמעות המילה 'הנני' ראה: מדרש תנחומא<br />
פרשת שמות סימן יט, עמ' רכד. השווה אלטר, העומד על הרגישות הספרותית של חז"ל לתכנים המקראיים<br />
עמ'<br />
בובר ורוזנצוייג היו חלוצי הגישה הספרותית למקרא, והם היו הראשונים שהצהירו שאין להפריד את עיצוב<br />
הסיפור מתוכנו בהקשר המקראי (פולק, תשנ"ד, עמ' אלטר (שם, עמ' טוען שעד לעידן המודרני לא<br />
נעשה ניתוח ספרותי שיטתי של המקרא, המתייחס לחטיבות ספרותיות, רמיזות, קונבנציות, חילופי מילים,<br />
דימויים, ועוד, כפי שנעשה בספרות הכללית. כפי שראינו, בובר התחיל למלא פער זה.<br />
ראה: בן-דורנו והמקרא, עמ' שליחותו של אברהם, עמ' ביכורים, עמ' בחירת ישראל, עמ'<br />
סיגנון המילה-המנחה בסיפורי התורה, עמ' ועוד רבים.<br />
המעיין בבחינות הבגרות לתנ"ך במגזר הדתי של העשורים האחרונים יגלה מספר רב של שאלות המתייחסות<br />
למבנים, למילים מנחות, ולאמצעים ספרותיים אחרים (כגון: אנפורות, הגזמות, והקבלות).<br />
על "כל האנתרופולוגיה הסאקראלית של המקרא", ראה: לשונה של בשורה, עמ'<br />
,1981)<br />
99-<br />
;87-82<br />
(13-12<br />
.282<br />
.(115<br />
;81-75<br />
.(433<br />
;299-284<br />
;58-52<br />
.(11-10<br />
;88<br />
175
Change language