××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ו(<br />
לא-מילוליות או בלתי-קונבנציונליות.<br />
דרכי הקריאה האלה מושרשות לעיתים בשיקולים מהסדר<br />
הראשון,<br />
אך לעיתים קרובות ניתן להבחין שדווקא שיקולים מהסדר השני הביאו את הפרשנים<br />
האלה לסטות מן הקריאה המילולית. רצונם של פרשנים אלה לצמצם במידת האפשר את המימד<br />
הניסי בסיפור המקראי חושף מידה של אי-נחת לגבי הפרת חוקי הטבע,<br />
מגמה הקרובה ברוחה<br />
לתודעה המודרנית.<br />
עיון<br />
זה הראה שיש מרכיבים בהרמנויטיקה המודרנית הקיימים גם אצל<br />
הפרשנים הקלסיים,<br />
ועמדנו על הנחות יסוד ומגמות מקבילות בין ההרמנויטיקה המודרנית לבין<br />
פרשנות יותר נטורליסטית לסיפורי הנס. תוצאות עיון זה הוכיחו לדעתנו שיש לגיטימציה בעולם<br />
הדתי לחפש אחר פרשנות פחות 'פנטסטית', המחוברת יותר לתודעה המודרנית.<br />
( בחינת גישתו הדיאלוגית למקרא של מרטין בובר ויישומה האפשרי על הוראת סיפור הנס<br />
המקראי:<br />
הגם שבפרשנות הקלסית יש לפעמים קִ רבה מסוימת לתודעה המודרנית,<br />
אין בה כדי<br />
לפרנס גישה כוללנית לסיפורי הנס,<br />
המתמודדת עם מרבית הבעיות שהועלו בפרקים הראשונים.<br />
לעומת זאת פרשנותו של בובר מתמודדת באופן מעמיק ומקיף עם מרבית הבעיות המצויות<br />
בלימוד סיפור הנס המקראי.<br />
בובר מאמין שסיפור הנס המקראי משקף גרעין היסטורי/עובדתי,<br />
אבל מטרת הסיפור איננה לדווח על פרטיו המדויקים של האירוע, אלא לתאר את חוויית האירוע<br />
בידי עדיו ולבטא את האופן שחשו בו את נוכחותו של האל ופעילותו. השפה והתיאור המקראיים<br />
מראים איך החוויה ה'חיצונית'<br />
והתחושה ה'פנימית' מתמזגות ומביעות יחדיו דו-שיח בין אלוהים<br />
לבין מאמיניו.<br />
לומד המקרא יוכל להמשיך את הדו-שיח בין אלוהים לבין עדי האירוע הניסי<br />
באמצעות קריאה 'דיאלוגית' של הטקסט המקראי. קריאה זו מנציחה את האירוע על ידי פרשנויות<br />
חדשות וקיומיות של הקורא, המחפש בטקסט את הקול האלוהי הטמון בו. דרך ה'קריאה הצמודה'<br />
המשמשת את בובר,<br />
ובמיוחד שימושו הנרחב בניתוח מילים מנחות,<br />
מקרבת את דרך הקריאה<br />
שלו לדרכי הקריאה המצויות במדרשי חז"ל ובפרשנים מסוימים מימי הביניים,<br />
והיזקקותה של<br />
נחמה ליבוביץ לתובנות פרשניות של בובר הפכה אותו לדמות מוכרת ומעוררת כבוד בחלקים<br />
ממגזר החמ"ד. גישתו של בובר לא רק פותרת בעיות של התנגשות בין המודרנה למסורת, אלא גם<br />
מבקשת להעמיק את הקשר בין אלוהים לאדם. אולם, אין השימוש בדרכי הקריאה של בובר נקייה<br />
מבעיות עבור מגזר החמ"ד,<br />
וביניהן: לא תהיה דעתם של המורים והלומדים בחמ"ד נוחה מאפיונו<br />
של הנס ככולל קוטב סובייקטיבי, המעצב במידה ניכרת את מהלך הנרטיב המקראי. כמו כן, דוחה<br />
בובר את קיום המצוות כנורמה מחייבת,<br />
ואת האמונה ב'תורה מן השמים'<br />
במובן המילולי של<br />
הביטוי,<br />
ועמדה זו פוסלת את בובר כמקור פרשני בקרב רבים מ'שלומי אמוני ישראל'.<br />
על לפיכך,<br />
מנת להיזקק להגותו כמשאב חינוכי בעולם החמ"ד,<br />
הראינו<br />
(על סמך הגותם של רוזנק וי' כהן)<br />
259
Change language