××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
כאמור,<br />
ניתן להבחין בדברי<br />
הרמב"ם<br />
בהסתייגות או בהתמעטות בערך הנס.<br />
במו"נ ח"ב<br />
מצטט פכ"ט,<br />
הרמב"ם<br />
את המדרש הבא<br />
(עם השמטות;<br />
ראה לעיל),<br />
שראינו<br />
בפרק בראשון,<br />
עמ'<br />
29<br />
: 24<br />
אמר ר' יונתן תנאים התנה הקב"ה עם הים שיהא נקרע לפני ישראל הדא הוא דכתיב<br />
וישב הים לפנות בקר לאיתנו,<br />
אמר ר'<br />
ירמיה<br />
בן אלעזר לא עם הים בלבד התנה<br />
הקב"ה אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית,<br />
הה"ד אני ידי נטו שמים וכל<br />
צבאם צויתי,<br />
צויתי את הים שיקרע,<br />
את האור שלא תזיק לחנניה מישאל ועזריה,<br />
ואת האריות שלא יזיקו לדניאל, ואת הדג שיקיא את יונה (בר"ר פרשה ה, עמ'<br />
.(35<br />
ומוסיף<br />
הרמב"ם:<br />
"והוא הדין בכל השאר".<br />
פירושו של דבר,<br />
שהנס הוטבע בתוך מעשה בראשית.<br />
כמו כן,<br />
בפירושו למסכת אבות,<br />
מסביר מ"ה, פ"ה,<br />
הרמב"ם<br />
שכל המופתים<br />
'הושמו'<br />
בתוך הטבע<br />
במשך ששת ימי בראשית,<br />
בנוסף לניסים המצויינים במשנה שהוכנו ביום ששי בין השמשות,<br />
וכאשר יגיע זמנו של כל מופת ומופת, הוא יופיע. לדוגמה, נס קריעת ים סוף כבר הוכן ביום השני<br />
לבריאה, בעת הפרדת המים, ו'יצא לאויר העולם' בשעה המיועדת לו. פרשנות זו משתדלת להכניס<br />
את הנס לתוך מהלך טבעי,<br />
במקום לראות בו<br />
סתירת הטבע.<br />
בדרך זו מתמודד<br />
הרמב"ם<br />
עם גישת<br />
אריסטו:<br />
התרחשותם של הניסים תוכננה מראש,<br />
ולכן אין הם מהווים סטייה מן הטבע<br />
(קליין,<br />
(110<br />
עמ' שם, 12).<br />
זאת ועוד.<br />
עמ' (שם, קרייסל<br />
מצביע על כך שברשימת הניסים של ר'<br />
ירמיה בן<br />
אלעזר בבראשית רבה כלולות עמידת השמש בגבעון ופתיחת השמים ליחזקאל<br />
(בר"ר,<br />
פרשה ה,<br />
עמ' 35).<br />
הרמב"ם<br />
כנראה<br />
השמיט שני ניסים אלה מרשימתו-הוא כי הוא הסכים עם אריסטו<br />
שביחס לגרמי שמים אף פעם<br />
לא ייתכנו שינויים.<br />
הרמב"ם<br />
יפרש ניסים אלה ודומיהם על דרך<br />
המשל<br />
(figuratively)<br />
(קרייסל, שם).<br />
במו"נ ח"ג פל"ב,<br />
מוסיף<br />
הרמב"ם<br />
עוד סייג לניסים:<br />
ה'<br />
אף פעם לא ישנה את טבע האדם<br />
בדרך ניסית.<br />
וזה לא משום שזה יותר<br />
קשה מנס אחר,<br />
אלא משום שאינו רוצה לשנות את טבע<br />
האדם. אילו היה משנה את טבע האדם, "שליחת הנביאים וכל מתן המצוות היו לריק" (מו"נ, שם,<br />
כרך ב, עמ'<br />
,(536<br />
ולא היה מקום בסיטואציה כזאת לבחירה חופשית. א' שביד מבהיר את הנקודה<br />
:(192<br />
הזאת (1970,<br />
עמ'<br />
כוונת אלוהים היא לעודד את האדם להגשים את ה'שלמות'<br />
הנטועה בו,<br />
ולפעמים האדם זקוק לניסים שיחנכו אותו ויובילו אותו אל אותה מטרה.<br />
הניסים העיקריים<br />
המגשימים ייעוד זה הם אלה<br />
"המכוננים סדר אידיאלי בתוך חברה אידיאלית" (שם),<br />
ובראשם<br />
מעמד הר סיני. לדעת הרמב"ם נס כזה איננו מאורע חולף, חד-פעמי, אלא, "מאורע קונסטיטוטיבי"<br />
29<br />
ציטטנו את המדרש הזה שם כהוכחה שחכמים רצו לצמצם את התרחשות הנס במקרא.<br />
135
Change language