17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

ecognized that certain happenings were inconsistent with order and<br />

regularity in nature, the Israelite would have included more events in this<br />

category than we do (p. 5).<br />

אשר לפרשנות אותם אירועים חריגים,‏<br />

מסַ‏ פרי המקרא ראו בהם<br />

‏"גילוי מישרים עז של<br />

ההנהגה האלוהית ושל כוח האל וגבורתו"‏ ‏(ליכט,‏ 877;<br />

עמ'‏ שם,‏<br />

השווה את דברי ירון שצוטטו<br />

,(270<br />

,1984)<br />

למעלה).‏<br />

לדעת גרינברג<br />

עמ'‏<br />

האמונה באפשרות של נס קודמת לחוויה עצמה:‏<br />

‏"ראוי<br />

להעיר שכאשר אדם מאמין בנסים…‏<br />

מתעצמת נכונותו לפרש שינויים לא-צפויים ופתאומיים<br />

בגורלו כמעשה<br />

ידי ההשגחה או כמעשה נסים".‏<br />

הצופה או העד קובע אם אמנם התרחש נס ומה<br />

משמעותו.‏ ברם,‏ על סמך מה החליטו מספרי המקרא או העדים לאירוע שאמנם התרחש נס?‏ מהו<br />

בעצם נס?‏ האם הפרת חוקי הטבע היא המדד לנס?‏<br />

המקרא לא פעם מייחס לאלוהים פעולה שיכולנו לפרשה כמהלך הקורה בדרך הטבע;‏ כמעט<br />

7<br />

כל פעולה אנושית או טבעית יכולה להתייחס להתערבות אלוהית . לדוגמה,‏ ‏"וירפא אלוהים את<br />

אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו"‏ ‏(בר'‏<br />

יז):‏ כ,‏<br />

מה שיכול היה להיתפס כמקריות מוצג כפעולה<br />

הפרשנות המקראית מקנה לאירועים<br />

‏'שגרתיים'‏<br />

מימד של השגחה אלוהית<br />

8<br />

רצונית אלוהית .<br />

היכולה להיתרגם לנס.‏<br />

עם זאת,‏<br />

אירועים אלה עשויים להתפרש דווקא כתוצאה מהתערבות<br />

אלוהית<br />

שאינה מפֵרה<br />

את כללי הטבע,‏<br />

אלא,‏<br />

משתלבת בפעילות טבעית ואנושית רגילה.‏<br />

זאת<br />

ועוד.‏ מצאנו ש'הכבדת הלב'‏ של פרעה יכולה לנבוע הן מבחירתו החופשית של פרעה ‏(ראה:‏ שמ'‏ ז,‏<br />

יג;‏ ח,‏ יא,‏ טו,‏ כח;‏ ט,‏ ז,‏ לד,‏ לה),‏ הן מהתערבות אלוהית ‏(ראה:‏ שמ'‏ ז,‏ ג;‏ י,‏ א,‏ כ,‏ כז;‏ יא,‏ י;‏ יד,‏ ד).‏<br />

הנה שני חוטים עלילתיים השזורים זה בזה:‏<br />

לפי האחד,‏<br />

סירוביו החוזרים ונשנים של פרעה<br />

מבטאים את התעקשותו הרצונית והמרושעת שלו;‏<br />

לפי השני,‏<br />

הם מוצגים כחיזוק ליבו על ידי<br />

9<br />

וכ'ניסית'‏ ;<br />

אלוהים.‏<br />

במקרה הזה המסורת המקראית מציגה את אותה התנהגות כ'טבעית'‏<br />

הווה<br />

אומר,‏<br />

הכתוב מציע שתי פרשנויות שונות לאותה תופעה,‏<br />

האחת על דרך הטבע והשנייה על דרך<br />

הנס.‏ כללו של דבר,‏<br />

האדם החי בתקופה המקראית יכול היה לפרש אירועים שהיו בעלי משמעות<br />

מבחינתו כהתערבות אלוהית.‏ רפואה,‏ ניצחון,‏ גשם,‏ התנהגות של מנהיג<br />

–<br />

כל אלה היוו מצע נוח<br />

לפרשנות<br />

‏'דתית'‏<br />

שראתה בהם את ההשגחה האלוהית,‏ את רצונו החופשי והסובירני של אלוהים<br />

לפעול ולהשפיע על חיי האדם.‏<br />

ההדגשה במקרא שיד ה'‏<br />

פועלת ומנתבת אירועים בעלי משמעות<br />

.12<br />

,1977<br />

;41<br />

7<br />

8<br />

9<br />

כשר,‏ תשמ"ו,‏ עמ'‏ כץ,‏ עמ'‏<br />

ראה גם:‏ שמ'‏ י,‏ יב-יג ‏(מכת ארבה);‏ במ'‏ כא,‏ ו ‏(נשיכת הנחשים);‏ יהו'‏ כג,‏ ה ‏(הנצחונות על הכנענים).‏<br />

תודתי לפרופ'‏ ברוך שוורץ על הערה זו.‏ אך ראה להלן,‏ הערה<br />

.19<br />

54

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!